תלמוד בבלי
ביצה
דף כ״ה ע״ב
אורח ארעא - ולא משום איסור טרפה:
כדתניא - מצינו אף תנאים שמלמדים הלכות דרך ארץ שלא יראה אדם עצמו על הבריות כרעבתן אף זה הממהר לאכול קודם הפשט נראה כרעבתן:
בצל - ציבול"ה:
מעליו - מצד העלין:
חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא - עשב ששרשיו נוקבין ויורדין בעומק ואין מתפשט לצדדין כלל ונוטעין אותו בין גבולי שדות ובו תיחם יהושע לישראל את הארץ מקטע רגלי הרשעים ליום הדין שגוזלין וחומסים ומשיגין גבול ואין למדין ממנו:
נטיעה מקטע רגליהן דקצביא - נטיעת ערלה שאמרה תורה להמתין שלש שנים מלאכול פירות מקטע רגלי הקצבים הממהרין לאכול קודם הפשט ונתוח ופעמים שנמצאת טרפה וכן דבועלי נדות שממהרין ואינם יכולין להמתין עד שתטבול:
תורמוס - מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה והוא מר מאוד עד ששולקין אותו שבע פעמים ונעשה מתוק וטוב עד שיאכל למטעמים בקנוח סעודה:
מקטע רגליהון דשונאי ישראל - דכתיבי שבעה ע"ז בהאי קרא ולבסוף ויעזבו את ה' התורמוס הזה לאחר שהטריח את בעליו שבע פעמים הוא חוזר למוטב והן הטריחו את בוראן להביא עליהן פורעניות ולהכעיסו בשבעת אלה ולא חזרו בהן:
מאי ולא עבדוהו - לשון קבלה הוא שהוא קובל עליהם הקדיחוני והקניטוני שבע פעמים כבשול התורמוס ואחרי כל זאת לא נחשבתי בעיניהם:
שהן עזים - ונתנה להם תורה שיעסקו בה והיא מתשת כחם ומכנעת לבם:
מימינו אש דת למו - מימינו נתן להם התורה מפני שאש דת למו והרבה מקראות חסרים כזה:
דתיהן של אלו - מנהגם של אלו אש שהם עזים כאש:
עזים - קשים להנצח אנדרי"ש בלע"ז:
צלף באילנות - לא ידעתי מהו עזות שלו:
אין הסומא יוצא במקלו - דהוי דרך חול ואיכא זלותא די"ט:
ואין יוצאין בכסא - שטוענין אותם בני אדם והם יושבים בקתדרא:
בגלודקי - פליידסטו"ל:
צריכין לו - לבית המדרש לדרשה:
מותר - להוציאו בו מביתו לבית המדרש:
אפיקתיה - בכסא:
מהיני לשילי - מקומות סמוכין ואין תחום שבת ביניהם:
לחמא בר אדא - כך שמו:
שליח ציון - רגיל היה לעלות לירושלים:
אקיף - הרבה בשבילי את הדרך להקיף ההר ולך דרך סולם מעלות הר של צור ששם יושב רבי יעקב בר אידי:
מה אתון ביה - מה אתם אומרים בו:
כי סליק - כלומר כי מטא לא"י ולאחר שעבר את צור:
אלונקי - שנביאיל"ש בלע"ז שנותן זרועו על כתף חבירו וחבירו על כתפו וזה בכסאו יושב על זרועותם דמתחזי דרך חול ופרהסיא ולהוליך למקום רחוק טפי משנושאים בין ידיהן בכסאו:
ילתא - שם אשתו של ר"נ:
דבעיתא - ליפול:
בשבתא דרגלא - שדורשין:
מכתפי להו - בבית המדרש עד מקומם:
משום בעתותא דצבורא - שהיו נבעתים מן הצבור העומדים על רגליהם מפניהם והיו יראים ליפול:
משום דוחקא - שעומדים על רגליהן וטורח צבור הוא הלכך מכתפי להו עבדיהם ותלמידיהם ומוליכין אותן מהר למקומן:
מתני' בכור שנפל לבור - בכור בזמן הזה אין נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם הוי שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת:
שנפל לבור - וירא פן ימות שם:
מומחה - בקי במומין להבחין בין מום קבוע למום עובר:
Sefaria
פסחים פ״ו: · וַיִּקְרָא י״ט:כ״ג · שׁוֹפְטִים י׳:ו׳ · דְּבָרִים ל״ג:ב׳ · דְּבָרִים כ״ג:ב׳
מסורת הש״ס