בבא מציעא

עשר תעשר ואכלת - תרי קראי דסמיכי להדדי:

אלא כנפשך למאי אתא - הואיל וגבי לוקח נמי פטור פועל ל"ל קרא:

אם חסמת - קצצת דמים שלא לאכול או בחזקה:

פטור - מלאו דלא תחסום ולא תילף מינה לחיובא מקל וחומר כדלקמן:

איזהו גורנן של פירות למעשרות - שיהא קרוי גורן וגמר מלאכה לאסור בהן אכילת עראי:

משיפקסו - (מפרש במסכת ביצה) משינטל פיקס שלהן והוא פרח הגדל בראשו ודבוק בו ולאחר זמן הוא נופל בתלוש:

עד שיפקסו מיבעי ליה - הואיל ולאשמועינן אתא דאף בית אינו קובע עד שיפקסו. הכי איבעי ליה למיתני והשתא דתניא משיפקסו לאשמועינן אתא דמשיפקסו נתחייבו בכל מקום שהן:

ה"ג גורנו למעשר להתחייב עליו משום טבל משתיגמר מלאכתו ואיזו גמר מלאכתו מלאכת הכנסתן:

מאי לאו בשדה - ומאי הכנסתו צבירתו ואסיפתו לכרי לשום כינוס:

לא הכנסתו לבית - ולשון כניסה הוא:

כי קאמר ר' ינאי - דבית קובע:

בענבים וזיתים - העומדין לאכילה ואף הן בכלל תבואה ומעשר שלהן מן התורה וכיון דלאו בני גורן נינהו כניסתן לבית קובעתן שאין להם קביעות אחר:

אבל חטין וכו' - והדאמר בעלמא (פסחים דף ט.) גבי חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות מעיקרא אימור דלא טבול כרבי אושעיא דאמר אדם מערים על תבואתו וכו'. לית ליה האי תירוצא אלא אפי' בחטין ושעורין נמי אמרה רבי ינאי:

שור בתלוש - לא תחסום שור בדישו:

שאינו אוכל במחובר - כלומר דלא אשכחן ליה בהדיא:

שאתה מצווה להחיותו - וחי אחיך עמך:

קמה קמה - כי תבא בקמת רעך על קמת רעך:

לכתף - לשאת הענבים וחביריו בוצרין דהוה מלאכתו בתלוש:

אדם שאינו אוכל בתלוש - כלומר דלא אשכחן קרא בהדיא:

אם אינו ענין לאדם במחובר - דמחד מינייהו נפקא: