תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף מ״ב ע״א
מתני' צררן - בסודרו והפשילן לאחוריו:
גמ' מאי הוה ליה למיעבד - הרי צררן:
מצוי בידו - לא יפקידנו לאחרים במקום אחר שאם תזדמן לו סחורה לשכר יהא מזומן לו:
תחת ידו - להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום:
אין הברכה - שמתברך ורבה מאליו פויישו"ן בלעז:
באסמיך - דריש ליה לשון דבר הסמוי מן העין:
שאין העין שולטת בו - שנאמר באסמיך לשון גנזים:
אין להם שמירה כו' - דאם לא שמרן ונגנבו פשיעה היא:
ואם צורבא מרבנן הוא - המפקיד שהוא חרד על מצות הבדלה על הכוס אמר השומר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא להכי לא קברינהו ופטור:
גשושאי - מגששין בקרקע בשפודין של ברזל להכיר מקום שתחתיו חלל:
בשמי קורה - בגג מתחתיו:
פרומאי - שוברי התקרה:
ביני אורבי - בין שורות הבנין בכותל:
טפוחאי - מטפחים בכותל לידע אם יש שם חלל:
או בטפח הסמוך כו' - וכולן בכותל:
הרי הוא כמבוער - ואין צריך לבערו דאין כאן עוד בל יראה:
הכא מאי - לענין שמירת כספים:
משום ריחא - שהכלב מריח וחופש אחריו והרי הוא מוציאו ונראה:
מסיכרא - שם מקום:
צריפא דאורבני - בית קטן עגול כמין כובע שעושין ציידי עופות לארוב:
דאורבני - של ערבה היה:
אע"ג דלענין גנבי נטירותא היא - אפילו בלא קבורה שאין גנבי' הולכין שם לגנוב שאין ממון מצוי שם:
תחלתו בפשיעה - שמא תפול שם דליקה ונמצא פשע שלא קברן:
וסופו באונס - שהרי נגנבו וגניבה לשומר חנם אונס הוא:
אשלמינהו - מסרן לאמו:
קרטליתא - ארגז אשקר"א בלע"ז:
נימא ליה לדידיה [זיל] שלים - דשומר שמסר לשומר חייב:
Sefaria
דְּבָרִים י״ד:כ״ה · דְּבָרִים כ״ח:ח׳ · פסחים ח׳. · פסחים ל״א:
מסורת הש״ס