בבא מציעא

שנטלוה מסיקין - אנסים עכו"ם נטלוה מן הגזלן ומחמתו ותנן בבבא קמא (דף קטז:) הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר והרי היא יוצאה מתחת ידו דקתני בנטילת מסיקין הוא:

בדינא משמע - הלכך בהוצאת נגזל קאמר וגובה את הקרן דקאמר כשחפר בו בורות:

בעינא משמע - כמו שהיתה ולא שחפר בה בורות:

ומכר את השדה - והרי היא יוצאה מתחת ידו של לוקח בדינא ובעינא:

בין לרבה בין לרבא - דמוקמי גביית קרן מן הגזלן בנגזל הא מלוה על פה הוא ולא טרפא ממשעבדי:

כשעמד בדין - קודם שמכר נכסיו וכיון דחייבוהו ב"ד אית ליה קלא והוה ליה כמלוה בשטר:

מאי פסקא - בתמיה פסקא תנא למלתיה דהעומד בדין אינו עומד על הפירות:

רב חיננא בר שילת - סופר היה:

אמליך - כשאתה כותב שטר המלך במוכר אם יקבל עליו להגבות ללוקח משפר נכסיו קרנא ושבחא ופרי אם יטרפוה ממנו:

כגון שיש לו קרקע - לגזלן זה שמגבהו ללוקח קרקע ולא מעות דהשתא לא מחזי כרבית:

אסור ללות סאה בסאה - שמא יוקרו חטין:

בהלואה - שייך רבית טפי ממכר:

שקנו מידו - על השבח דהוה ליה מחויב משעת המכר קודם שיש שכר המתנת מעות:

תדע - דגובה ולא מצי לוקח למימר אנא אשבחי:

שכך כותב לו מוכר ללוקח - באחריות שטר המכר:

ואשפי - אשקיט ודומה לו על הר נשפה דמתרגם על טורא שליוא (ישעיהו י״ג:ב׳):

ואדכי - אטהר מכל ערעור:

אינון ועמליהון ושבחיהון - וכיון דעל מוכר הדר גבי שבחא בעל חוב מלוקח וחוזר הלוקח על המוכר:

מתנה דלא כתיב ביה הכי - שאין אדם מקבל עליו אחריות מה שהוא נותן:

ה"נ - דאם נותן נכסיו במתנה לא גבי בעל חוב שבחא הואיל ולא הדר על הנותן:

וכי יפה כח מתנה כו' - בתמיה:

יפה ויפה - בדבר זה דכיון דלא הדר גבי ליה לא מפסיד ליה במידי דלא אפסדיה לבעל חוב דבשלמא גופה של קרקע א"ל אמאי (זבנתיה) מאין אגבה חובי אבל שבחא א"ל מאי אפסדתיך:

מסייע ליה למר שמואל - דבעל חוב גובה את השבח:

כשהוא גובה - כשלוקח חוזר וגובה מן המוכר:

במילי אחריני - בדבר אחר:

בלוקח מגזלן - דנגזל ודאי טריף שבחא דאמר ליה ארעאי אשבח אבל בעל חוב כל כמה דלא טרפה לה לאו דידיה הוא וברשותא דלוקח אשבח:

על הוצאה - שהוציא הלוקח בשבחה:

נוטל - הלוקח:

את השבח מבעל הקרקע - מה שעודף על היציאה דאמר ליה פרעתי את חובך:

אין לו - ללוקח אלא מן היציאה שהוציא בה פורע לו שיעור שבח והשאר מפסיד:

אי בלוקח מגזלן - האי בע"ח היינו נגזל:

קשיא רישא - דקתני נוטל את השבח מבעל הקרקע:

קשיא רישא וסיפא - דקתני בע"ח נותן את היציאה ולשמואל בעל חוב גובה השבח ואינו נותן כלום: