תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ע״ב ע״א
דלא אכלי בשרא דתורא - לא דקדקתי טעמו של דבר:
ומאי שנא סיפא - כיון דרישא אפי' לא עמד בדין [קאמר רחמנא] דחמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר סיפא כשמת אביו ואחר כך טבח ומכר למה לא ישלם לאחיו את חלקם:
וטבחו - כולו משמע:
ש"מ - מדקתני מתניתין השוחט חולין בעזרה חייב:
אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:
מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:
כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרן בפנים - או השלימן לרוב דבגמר טביחה הוא דאיתסרא ועד השתא דמריה קא טבח:
אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:
מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:
חולין שנשחטו בעזרה - פלוגתא היא במסכת קדושין (דף נח.) אי דאורייתא היא אי דרבנן: