תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ס״ו ע״א
עד כאן לא פליגי - ר' אילעא ור' חנינא:
אבל לענין שלומי - כגון כפל לר' אילעא וד' וה' לר' חנינא א"נ ביוקרא וזולא בלא שינוי דכולי עלמא כדמעיקרא משלם דקתני כעין שגנב:
לימא תיהוי תיובתא דרב - דאמר לעיל כשעת העמדה בדין כשהוזלה וכ"ש כשהוקרה דהתם אפי' קרן מחייב ליה רב כי השתא דהא כרבה ס"ל דאמר תברה או שתייה משלם ד':
טלאים כדמעיקרא - כלומר בא לשלם טלאים כדמעיקרא סגי דטלה גנב וטלה משלם:
שינוי קונה - היכא דשני להו בידים פשיטא ליה דמדאורייתא ודאי קנה וכי מהדר לא בעי לאהדרינהו בעינייהו אלא דמים משלם כגון צמר ועשאו בגדים דהא כתיבא בהדיא ותנינא כו' אבל יאוש מספקא ליה הא דאמור רבנן קני אי דאורייתא אי דרבנן:
לא הספיק ליתנו לו - לראשית הגז לכהן:
עד שצבעו פטור - מראשית הגז דקנייה בשינוי ואפילו דמים לא משלם דאין כהן יכול להזמינו בדין דיכול לומר לאחר אתננו אבל קודם שצבעו מי שחטפו זכה בו:
יאוש - שנתייאשו הבעלים אמור רבנן דנקני ודיו אם משלם דמיו:
מוצא אבדה לאו כיון דמייאש ליה מרה - מקמי דתיתי לידיה קני לה אם נתייאשו בעלים קודם שמצאה זה קנה דתניא באלו מציאות (ב"מ דף כב:) מנין לאבידה ששטפה נהר הואיל ונתייאשו הבעלים שהיא מותרת ת"ל אשר תאבד ממנו שאבודה ממנו ומצויה לשאר בני אדם יצתה זו אלמא קני והכא בגזילה דאתי לידיה מקמי יאוש והדר אייאוש סגי ליה בדמים:
משום תקנת השבים - שלא יהא צריך לחזר ולטרוח אחר הגזילה עצמה:
אינו קונה - והיא עצמה ישלם:
Sefaria
שבועות מ״ט. · בבא קמא צ״ח: · וַיִּקְרָא ה׳:כ״ג · בבא קמא צ״ג: · תמורה ו׳. · חולין קל״ה. · דְּבָרִים י״ח:ד׳ · בבא קמא צ״ו:
מסורת הש״ס