תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ס״ב ע״א
ד"ה משלם מה שבתוכו - רבא מתרץ לה לטעמיה בכלים שדרכן להטמין בגדיש:
אלא דמי גדיש - אם הבעירו בעל השדה דלא קביל עליה אלא נטירותא דגדיש:
חטין וחיפן בשעורים - אע"פ שנותן לו רשות לחטין אינו משלם אלא שעורין דאמר ליה לא ראיתי אלא שעורין לפיכך לא נזהרתי בהן כל כך:
מאי הוה ליך גביה דאזקתיה - בידים ששרפתו או שהשלכתו לים ולא דמי למשאיל מקום לחבירו להגדיש שעורין והגדיש חטים דאמרן לעיל אינו משלם אלא דמי שעורין דמבעיר לא מזיק בידים הוא אלא פושע כדכתיב כי תצא אש מעצמה מפי המורה:
פשעה בו - לא שמרתו כדרך השומרים ואבד:
[בדרבא] מתניתו לה - משמיה דרבא אמריתו לה:
שעורין וחיפן בחטין - נותן לו רשות להגדיש שעורין ולא חטין:
שמעית מילתא לר' יהודה - אליבא דר' יהודה דמתני':
עשו תקנת נגזל באשו - כי היכי דתקנו רבנן לנגזל לישבע כמה גזלו ויטול דתנן במסכת שבועות (דף מד:) אלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל כך תקנו באשו שישבע מה הטמין ויטול:
אליבא דמ"ד לא דיינינן דינא דגרמי - בפרק הגוזל ומאכיל (לקמן בבא קמא דף קיז:):
בכספתא - ארגז שמניחין בו כספים:
אמיד - עשיר שאומדין אותו לכלי כסף:
Sefaria
מסורת הש״ס