תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ס״א ע״א
ה"ג - קראי למה לי ולא גרסינן תרי:
מכדי גמרא שלחו ליה - לא נצרך אלא ללמוד הלכה כמו ששלחו לו ומאי ולא אבה:
דעבד לשם שמים - כיון דאיכא איסורא גבי איניש דעלמא:
מתני' דרך הרבים - י"ו אמות מעגלות דדגלי מדבר ילפינן במסכת שבת (ד' צח:):
גמ' תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות או חמש אמות או ד' אמות פטור - דס"ל עד ועד בכלל:
ותנא ברא קחשיב מלמטה למעלה שתי אמות או שלש אמות חייב - וד' אמות פטור דס"ל עד ולא עד בכלל וכולן שוין בד' אמות דפטור לתנא דידן עד ועד בכלל לתנא ברא עד ולא עד בכלל:
ואפילו בשדה קוצים - אפילו היתה שדה שקופצת [לשם] האור מעל לגדר מלאה קוצים שנוח האש לבער בה ולדלג פטור:
לא שנו - דפטור:
אלא בקולחת - אש שקולח מתמר ועולה למעלה:
אבל נכפפת - שהרוח מטה אותה וכופה לצדדין ומפסיק השלהבת ודולגת לשון מורי. לישנא אחרינא נכפפת אש נמוכה הולכת ונסרכת בעשבים ובקסמים שעל גבי קרקע הלכך אפילו עברה דרך רה"ר רחב מאד חייב:
במה דברים אמורים - דאם עברה דרך רה"ר פטור:
שלולית - לקמיה מפרש:
ר"א - במתניתין:
אריתא דדלאי - יאור קטן שדולין ממנו ומשקין שדות:
מאן דאמר נהר ממש אע"ג דלית ביה מיא - דהואיל ורחב הוי כדרך הרבים:
מפסיקין לפאה - להניח פאה מכל אחד ואחד:
הנחל - שדה מכאן ושדה מכאן ונחל עמוק באמצע חייב להניח פאה מכל אחד ואחד:
דרך היחיד - ארבע אמות:
שוללין - מתקבצין כמו מן השלל של ביצים (ביצה דף ז.) דבר אחר לשון שלל ומלקוח (במדבר לא) דבר המקובץ:
שמחלקת שלל לאגפיה - שמשקין אותן ממנה והן עושין פירות:
Sefaria
שְׁמוּאֵל ב כ״ג:ט״ז · שְׁמוּאֵל ב כ״ג:ט״ז · בבא מציעא נ״ב. · בבא קמא ס״א: · מנחות ע״א:
מסורת הש״ס