בבא קמא

ארך אף - משמע מאריך רוגז וממתין מליפרע ארך אפים משמע שני רצונים אחת של טובה ואחת של רעה:

לצדיקים - מלשלם שכר טוב לאלתר:

ולרשעים - מלפרע מהן לאלתר:

לא יסקל - לפנות אבנים:

לרשות שלך - רשות הרבים כל ימיו הוא שלו:

מרשות שאינה שלך - שמא אתה עתיד למוכרה:

לגלג עליו - לא היה מכיר טעמו של דבר:

מתני' חריצין ונעיצין - בור עגול הוא שיח ארוכה וקצרה מערה מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה חריצין רחבין ומרובעין כמערה ואינן מקורין אלא כל פיו פתוח:

נעיצין - קצרין מלמטה ורחבין מלמעלה:

סתם בור - עשרה טפחים:

מה בור שיש בו כדי להמית - דהיינו י' טפחים:

גמ' להבלו - משום דעבד ליה הבל לבור ולא משום חבטו:

קרקע עולם - ואינו שלו:

שמואל אמר להבלו - חייבה תורה כדקאמרינן ואע"ג דהבלא ממילא אתי ליה וכ"ש לחבטו דאיהו עבד ליה חבטה:

ואם תאמר - דוקא לחבטו ולא להבלו דהא ממילא הוא ואיהו לא עבדיה:

התורה העידה על הבור - דכתיב בור סתם:

ואפילו מלא ספוגין של צמר - דליכא חבטה:

מאי בינייהו - מכדי היכא דמת בו בין לרב בין לשמואל חייב ואפילו נבקעת כריסו או נשברה מפרקתו מחייב נמי רב דאיכא למימר הבלא נמי קטלתיה ואפי' נשברה רגלו וכיחש איכא למימר מחמת הבל הבור חלה וכיחש מה לי אי טעמא דחיובא משום חבטה מה לי משום הבל:

דעבד גובה - תל גבוה עשרה ברה"ר ועלה שם שור ונפל דהכא ליכא הבלא אלא חבט:

דרך נפילה - בעומק משמע ועל פניו:

תני - חריצין ונעיצין ברישא:

והדר מפרש - מהיכא נפקי:

דקטין וכריכא - קצר ועגול:

אבל חריצין - דרחבין ולא מטללי אימא לא:

לאו משום דלית ביה חבט - ואע"ג דאית ביה הבל וקשיא לתרוייהו:

לא משום דלית ביה הבלא - וכ"ש דחבטה לית ליה:

לנזקין - חלה מחמת הבל וכיחש:

אריתא - יאור:

דדלאי - משקה שדות והיא עמוקה אמה ולפיכך היא נקראת אמת המים דעמוקה אמה ורחבה אמה:

טרפיה רב נחמן - משום ריסוקי אברים דהיא אחת מי"ח טריפות דתנן (חולין דף מב.) נפלה מן הגג ואע"פ דלא חזינן ביה מכה אלא שאין יכול לעמוד ואמרינן התם (דף נא:) אם שהתה מעת לעת ושחטה כשירה ואם עמדה והלכה אינה צריכה מעת לעת ושור זה לא עמד:

קבא דקמחא - להוצאותיו עד שיבא לפני חכמים לשאול ויורוהו אם שהתה מעת לעת ושחטה כשירה:

לא אפסיד - שהיה ממתין: