תלמוד בבלי
בבא קמא
דף מ״ט ע״ב
לרבה ודאי - ע"כ מוקי למילתיה כתנאי דהוא אמר חייב והא דתני פטור לא מצי מוקי ליה כוותיה וע"כ הכי מתרץ אנא דאמרי כתנא דמחייב:
אלא לרב חסדא מי לימא - מי מיבעיא ליה לאוקמיה מילתא בפלוגתא כתנאי ולמימר אנא דאמרי כתנא דפטר או מצי לתרוצי האי דתנא חייב במילתא אחריתי דלא תקשי ליה:
לא קשיא - כלומר אמר לך רב חסדא תרוייהו תנאי כוותי קיימי דבדמי ולדות פטור והא דתניא חייב בשבת ולדות ואליבא דר"ש דאמר אשה פלגא בהו והיא קיימת:
והא - דתני פטור רבנן היא דאמרי כולהו דבעל והרי הוא מת וזכה זה מן ההפקר אבל רבה לא מצי לתרוצי מידי דהא איהו אמר אשה זכתה בחלק בעלה מן ההפקר הואיל והיא היתה מעוברת ומוחזקת בהן בשעת מיתה ואמאי פטור משבח ולדות ודמי ולדות דידה נינהו:
מאי אריא לאחר מיתת - הגר דתני חייב ליתן לה חלקה:
מחיים - דגר:
נמי - חייב ליתן לה חלקה:
לאחר מיתה - הגר:
כוליה - דזכיא בחלק שבח ולדות של בעלה:
אמרי - א"כ קשיא לרב חסדא דמשבח ולדות המגיע חציו בחיי הגר לגר וקאמר ר"ש דכשמת והיא מעוברת זכתה היא בחלקו נשמע דזכתה נמי בדמי ולדות דבעלה דמאי שנא דמי ולדות משבח ולדות:
ומדר"ש - דאשמעינן דזכתה בחלקו נשמע נמי לרבנן דזכתה בכולן דרבנן לא פליגי אלא במחיים אבל בזכיה דמיתה לא פליגי רבנן ור"ש:
אמרי - לא דמו דמי ולדות לשבח ולדות:
שבח ולדות - לר"ש דשייכא בהו מחיים בפלגא כי מיית זכייא בכולהו:
בשטרות של גר - ששיעבד לו ישראל אחר קרקעותיו:
מהו - לקנות את הנייר:
ושטרא נמי לא קני - ואי אתא ישראל אחר והחזיק בה לצור על פי צלוחיתו קנייה:
עני מורי - ענני אדוני:
וכי לצור על פי צלוחיתו - דליהוי דעתיה אשטרא מעיקרא (ולאו דעתיה אארעא):
פקע ליה שעבודיה - וקם ליה ברשותי' דמריה:
והלכתא - הא דאמרינן זה קנה את השאר:
בדליתיה - למשכון בחצירו של מלוה בשעת מיתת הגר אבל איתיה למשכון בחצירו קני ליה חצירו:
מתני' ופתחו לרה"ר - וכ"ש אם חפר ברה"ר ופתחו לרשות הרבים ולא תימא דוקא חופר ברשותיה דהוה ליה בור דאית ליה בעלים אבל חפר ברה"ר פטור דהא תני סיפא החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו כו':
ברה"ר ופתחו לרה"י - דהוה ליה בור ברה"י והפקיר רשותו דלא מצי למימר מאי בעית ברשותי ונפל דרך פיו לתוכו:
חייב - דקסבר חיובא דבור בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד היא ובלבד שיפקיר רשותו:
ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד - אף על גב דאין כאן צד רשות הרבים:
חייב - ובלבד אם הפקיר רשותו אותה שפי הבור לתוכה:
גמ' ופתחו לרשות הרבים - כיון שהתקלה ברשות הרבים הוה ליה כמי שחפרו ברה"ר:
וזהו בור כו' - לקמיה מפרש מאי זהו:
סתם - לא גרסינן:
כ"ע לא פליגי דמיחייב - ור"ע מודה ליה לרבי ישמעאל בבור ברשות הרבים דהוא אמור בתורה אבל רבי ישמעאל לא מודי ליה לרבי עקיבא בבור ברשותו דקסבר כי אפקרנא לך רשותי לאו לאחיובי אנא בהזיקא אפקרתיה:
אם על פותח - שחפרו אחר וכסהו ובא אחר וגילהו:
באה לו - שאין לו חלק בו אלא שכרהו או שפתחו דהיינו ברשות הרבים שאין הקרקע שלו:
Sefaria
בבא מציעא ק״ב. · בבא מציעא י״א. · עירובין ק״א. · בבא קמא נ״א. · שבת קי״א. · בכורות ל״ג: · שְׁמוֹת כ״א:ל״ג
מסורת הש״ס
בבא מציעא ק״ב. · עירובין ק״א. · בבא קמא נ״א. · שבת קי״א. · בכורות ל״ג: