תלמוד בבלי
בבא קמא
דף מ״א ע״ב
היכא דבדק צור - דהיינו כעין סקילה (בא) באבנים:
אטו סכין כתיבא באורייתא - שתהא שחיטתו חשיבא להתיר יותר משחיטת צור:
והשתא דנפקא ליה אכילה והנאה מלא יאכל - כרבי אבהו להיכא דשחטיה וכ"ש להיכא דסקליה בעל השור נקי למה לי:
את לא דריש - כדתניא דפירש מהן נחמיה:
שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - לא ידע מה לרבות:
נקי מחצי כופר - דלא תימא כשהמית משלם חצי כופר כי היכי דבנזקין ח"נ:
אמר לו רבי עקיבא - פשיטא דפטור והלא אם חייב היה אין תשלומיו אלא מגופו וזה שנסקל ממה משלם יאמרו לו בעלים הביאהו לב"ד וישלמו לך הימנו:
אין דיני - אין מדרשי זה שאני דורש אלא כשהמית על פי עד אחד שאינו נסקל אבל ממונא אימא לשלם להכי אצטריך קרא:
מודה בקנס - פטור וכי היכי דמפטר מקטלא מפטר נמי מכופר ולמה לי קרא והוא הדין דהוה מצי למפרך אעד אחד פשיטא דפטור:
קסבר כופרא כפרה - לפיכך אי לא מעטיה הוה אמינא ליחייב בין בעד אחד בין ע"פ עצמו כי היכי דתיהוי ליה כפרה:
אלא במתכוון להרוג כו' - דפטור מסקילה כדתנן במתני' (לקמן בבא קמא דף מד.):
מתכוון אמר ליה ברישא - דראיה גדולה היא דלהאי ודאי אצטריך קרא אבל המית על פי עד אחד כו' ראיה קטנה היא דאיכא לאותוביה מודה בקנס פטור ובעד אחד נמי איכא למימר פשיטא דלא מחייב דהא תרי בעינן לאפוקי ממונא ואפילו גבי מועד נמי פטור:
Sefaria
בבא קמא מ״ב: · חולין ט״ו: · פסחים כ״ב: · בכורות ו׳: · קידושין נ״ז. · שְׁמוֹת כ״א:כ״ח · דְּבָרִים ו׳:י״ג · שְׁמוֹת כ״א:כ״ח · בבא קמא מ״ד. · מכות ז׳: · סנהדרין ע״ח:
מסורת הש״ס
בבא קמא מ״ד. · מכות ז׳: · סנהדרין ע״ח: · פסחים כ״ב: · בכורות ו׳: · קידושין נ״ז.