בבא קמא

בזקירא - קפיצה:

סריכא - שנועץ צפרניו בכותל שאין דרכו בכך ומשונים הן:

אשו - השולח את הבערה:

משום חציו - חייבו הכתוב דאיהו קעביד דהוי כזורק חץ:

משום ממונו - כשורו ובורו שהזיקו וקס"ד דאיכא בינייהו כגון שהדליק בגחלת שאינו שלו דלרבי יוחנן חייב דחציו הן ולר"ל פטור דלאו ממונו הוא:

האי לאו מכחו - דאש מאליה הולכת ודולקת למרחוק:

הא לית ביה ממשא - דשלהבת היא המזקת דאין לה ממש הלכך כי חייביה רחמנא משום חציו הוא דחייביה:

חציו דכלב הן - דהוה ליה צרורות הלכך משלם ח"נ ואדם המדליק מש"ה חייב נ"ש שאין דין צרורות באדם:

לאו ממונו דבעל כלב הוא - אלא דבעל חררה:

דאדייה אדויי - שזרקו:

משלם חצי נזק - דצרורות הן והכלב עשאן. לישנא אחרינא דמשונה הוא:

ועל גדיש כוליה פטור - דאשו משום ממונו והאי לאו ממונו הוא וצרורות ליכא למימר דהא ממקום גחלת ואילך דלקה אש מאליו ומשום הכי אוקמה בדאדייה אדויי דאי אנחה עם החררה כי אורחיה לא מצי למיתני ח"נ אמידי דאמקום גחלת חייב נזק שלם דאורחיה הוא ליטול חררה עם הגחלת:

ועל מקום גחלת - מקום שנפלה גחלת שם:

ור' יוחנן - דאמר אשו משום חציו מוקים לה בדאנחה כי אורחיה דעל חררה נ"ש דשן היא ואמקום גחלת נ"ש דאורחיה היא ובידים עבד:

ואגדיש כוליה ח"נ - דחציו דכלב הוא והיינו צרורות:

בירה - בית גדול:

בנר חנוכה פטור - שמצוה להניחה ברה"ר לפרסומי ניסא:

לאו ממונו דבעל גמל הוא - אלא דחנווני:

במסכסכת את כל הבירה - שהגמל עובר בפני כל הבירה ומסכסכו דהא ודאי הוי כולו כמקום גחלת אבל בעלמא שהאש הולכת מאליה לאו חציו הן:

מסכסכת - מדלקת:

בשעמדה - עמד הגמל במקומו וסכסך את כל הבירה שהיתה חבילתו גדולה כנגד כל הבירה והגמרא לא שבק לאסוקי למילתיה ופרכיה:

כל שכן - שהיה לו למהר ולנהגה שלא תסכסך:

בעמדה להטיל מימיה - דאנוס הוא וסכסכה: