תלמוד בבלי
בבא קמא
דף קי״ד ע״ב
וקיימא לן - לקמן דהא גנב כגזלן דקאמר רבי כגזלן דר"ש קאמר דקני ולא כגזלן דרבנן דלא קני:
הא לאו מפני כבוד אביהם לא - אלמא גזלן לרבי קני כר"ש וקאמר גנב כגזלן אלמא תרוייהו קני:
מאי וכן - פשיטא דקני ביאוש דמ"ש נחיל מכסות:
קנין דרבנן הוא - דאין כאן גזל אלא מפני דרכי שלום דהא דהפקר נינהו ותניא (חולין דף קמא:) יוני שובך ויוני עלייה אין בהן משום גזל אלא מפני דרכי שלום:
מרדפין אחריהם - קודם דיבור הקטן דרגלים לדבר דשלו הם:
לעדות אשה - שמע מן התינוקות שהיו אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור איש פלוני בפ' בתרא דיבמות (דף קכא:):
והטבילוני - לפי שדרכו של תינוק לטפח בשרצים ובטומאות:
בדילין ממני - מפני תרומתי:
בתרומה דרבנן - בזמן הזה דרבי לאחר חורבן היה ואיכא מ"ד לא קידשה לעתיד לבא:
והשיאה רבי לכהונה - ואע"ג דאיסורא דאורייתא היא משום זונה:
בשבויה הקילו - דספיקא בעלמא היא:
שיהא שופך יינו - במתני' הוא זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש:
וטוען פשתנו - אם מת חמור חבירו הטעון פשתן בדרך וחמורו של זה טעון עצים:
מתני' שם גניבה - שיצא קול שנגנבו כליו:
נשבע לוקח כמה נתן ויטול - ויחזיר לו כליו ולפני יאוש קמיירי:
גמ' הפגין - צעק:
עילא מצא - פירכא היא כלומר עילא מצא כשמכר כליו ונתחרט וידע שמכרן לוקח לאחר עמד והפגין וצעק בלילה להאמין דבריו כשיערער:
אנברקראות - חבילות:
בדמי קננהו - דהבא במחתרת בר מיתה הוא כדכתיב אם במחתרת ימצא הגנב וגו' וכיון דאי הוה בידיה פטור כי מכרן לאחר אמאי מהדר להו לוקח:
Sefaria
כתובות כ״ו. · כתובות כ״ז: · וַיִּקְרָא כ״א:ז׳ · בבא קמא פ״א: · שְׁמוֹת כ״ב:א׳ · שבועות מ״ו:
מסורת הש״ס