תלמוד בבלי
בבא קמא
דף קי״ג ע״א
אבל איתיה במתא לא - משמתינן ליה דהנהו איתתא ושיבבי לא עבדי שליחותם:
דאמרי שליחא דבי דינא אשכחיה ואמר ליה - אלא משדרינן ליה עוד שליחות אחרינא בתריה:
ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא - כי אתי ההוא פלוני לביתיה לית ליה אורחא לבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא סמכינן אשיבבי דאמרי בי דינא אמרי ליה:
אישתלי - שכחו שליחותם קודם ששב אותו פלוני לביתו:
עד דאתא לבי דינא לא קרעינא ליה - ואע"ג דאמר אתינא אתינא:
על דלא ציית לבי דינא - שאמרו צא תן לו ולא קיים:
עד דציית דינא - ויפרע לו:
לא מקרעינן ליה - ואע"ג דאמר פרענא:
ולא היא כיון דאמר דצייתנא קרענא - לאלתר דדלמא לית ליה זוזי השתא וטרח אבל באתא לדינא כל כמה דלא אתי אפקרותא הוא:
קובעין זמן - ליום שני בשבת ואם לא יבא מזמנין אותו ליום חמישי ואם לא יבא מזמנין אותו ליום שני ועד למחר לא כתבינן פתיחא שכל היום ממתינין שמא יבא:
לא יהבינן זימנא ביומי ניסן - אין מזמנין אדם לדין בניסן ובתשרי שהן זמן קציר ובציר:
אבל לבתר ניסן - שולחים שיבא ביום פלוני באייר:
לבני כלה בכלה - באין לשמוע הדרשה בכל שבת אין אומרים לו בא ביום שני לדין דממנע ולא אתי לכלה:
בריגלא - באין לשמוע הלכות הרגל קודם הרגל ל' יום:
כי אתו - תובעין לקמיה דרב נחמן ביום כלה להזמין בעלי דינין לדין:
אמר להו וכי לדידכו כנופייכו - לצורך דינכם הקהלתי אתכם:
מטה ושלחן מהו - כיון דמידי דקאי בגו בית' הוא ולא מתחזי לעלמא כי פרה וחמור וליכא זילותא דאבוהון או דלמא כיון דנפקי ועיילי אינשי לביתייהו וחזו להו איכא זילותא:
דאמרי שליחא דבי דינא אשכחיה ואמר ליה - אלא משדרינן ליה עוד שליחות אחרינא בתריה:
ויחכם עוד - כפרה וחמור כן מטה ושלחן:
מתני' אין פורטין - להחליף סלעים בפרוטות מיד מוכסים ליטול הפרוטות מתיבתן שנותנין בה מעות המכס וכן מכיס של גבאי המכס שגובה כסף גולגולת וארנונא לפי שהן של גזל:
מתוך ביתו - של מוכס ממעות שלו:
או מן השוק - אם יש לו מעות בשוק שאין לוקח מתיבת המכס:
גמ' אבל נותן לו דינר - היה חייב לו פרוטות למוכס מן המכס בשוה חצי דינר ואין לו הפרוטות נותן לו דינר כסף ומקבל הימנו פרוטות בשוה חציו מפני שהוא כמציל מידו:
דינא דמלכותא דינא - וזה שקיבל את המכס מן המלך בדבר קצוב כך וכך לשנה אין גזלן:
שאין לו קצבה - אלא נוטל ככל חפצו:
מאליו - שלא מאת המלך אפי' יש לו קצבה:
כדי להבריח את המכס - ואע"פ שאין כוונתו להנאת לבישה אלא להבריח בו בלבישת כלאים:
דינא דמלכותא דינא - ונמצא שגוזל את המוכס ישראל זה שקיבל את המכס מיד המלך נכרי בהיתר:
נודרין - קונם כל פירות עלי אם אין תבואה זו של בית המלך:
הורגים - רוצחים:
חרמים - בעלי תיגרה ומריבה וגוזלי ממון:
במוכס שהוא כנעני אנס - ואין לחוש אם גוזלו היכא דליכא חילול השם שאין מבין שזה מכזב:
באין עליו בעקיפין - בחכמה עד שפוטרין את הישראל:
אחרי נמכר - בעבד עברי הנמכר לנכרי בשוק משתעי:
Sefaria
בבא קמא קי״ד: · מִשְׁלֵי ט׳:ט׳ · נדרים כ״ח. · בכורות כ״ה. · ביצה כ״ג. · נדרים כ״ז: · תענית ד׳: · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״ח
מסורת הש״ס
בבא קמא קי״ד: · נדרים כ״ח. · בכורות כ״ה. · ביצה כ״ג. · נדרים כ״ז: · תענית ד׳: