בבא בתרא

אבל מייחד ליה פיתחא - שהיה לו פתח לסוף ביתו אצל החפירה ודרך אותו פתח היה רגיל להשליך הגרעינין וליטלן אין לו בחצר בשביל החפירה אלא ד' אמות שלפני אותו פתח:

אכסדרה - שיש לו מן הפתח לחצר:

אין לו ד' אמות - בחלוקת החצר:

טעמא מאי - אמור רבנן שיש לפתח בית ד' אמות בחצר:

משום פירוק משאו - שיפרק שם משאו מעל חמורו לפי שסתם בית אינו פנוי מכלים ואי אפשר להכניס חמור עם משאו בבית לפרק לשם:

הכא - באכסדרה כיון (דאית) לה דפנות אפשר דמעייל לגאו ומפרק:

אכסדרה דבי רב - דפנות סביב לה אלא שמוקפות חלונות:

אכסדרה רומייתא - מוקפות דפנות נמוכות שאין מגיעות לתקרה:

בית שער - בית קטן שלפני פתח טרקלין וקורין לו פורק"א בלע"ז:

מרפסת - אלויי"ר והרבה פתחי עלייה פתוחין לו וכולן עולין דרך סולם אחד שקורין דגרי"ד:

אין להן אלא ארבע אמות - בין כולן אצל רגלי הסולם:

לול של תרנגולין - בית קטן שמגדלין בו תרנגולין ויש לו פתח לחצר:

יש לו ד' אמות - בחצר או לא:

מטפס ועולה - התרנגול מטפס וטורח ועולה דרך ראש הכותל לתוך הלול:

בית חציו מקורה כו' - ופתוח לחצר יש לו ד' אמות בחצר או לא:

לא מבעיא קירויו מלגיו - והחצי שאינו מקורה לצד החצר דאין לו ארבע אמות בחצר דהא אפשר דמעייל חמור במשאו ומפרק שם שאין דרך לתת כלים בחצר שאינו מקורה:

אלא אפי' קירויו לצד החוץ - וגילוייו לצד פנים נמי אין לו ד' אמות דהא אפשר דמעייל חמור עד הגילוי ומפרק:

למבוי אחר - כגון בית שבין שני מבואות:

בני מבוי מעכבין - אבני מבוי אחר שאינו רגיל אצלם:

אכסניא - חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להן אכסניא בבתיהם:

לפי בני אדם - הדרים בבית:

מתחלקת לפי פתחים - לזבל שדות לפי שדרך הפתחים השליכו שם עד שנעשית אשפה:

שבקש לסתום כנגד פתחו - להקיף מחיצה סביבות ד"א שיש לו במבוי כנגד פתחו:

שמרבה עליהם הדרך - שההולך מראשו עד צד סופו צריך להקיף סביב המחיצה:

חמש חצרות הפתוחות למבוי - זו אצל זו לארכו וסתם מבואות סתומין הן בסופן ואחד מקצותיו פתוח לר"ה:

כולם משתמשות במבוי עם החיצונה - כנגדה שהרי לכולם יש דרך במבוי לצאת דרך ראשו לרה"ר וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי:

והחיצונה משתמשת לעצמה - כנגדה ברוחב המבוי אבל לא כנגד חברותי' שאין לה עליהן דרך:

משתמש' לעצמה - לבדה וקשיא לרב הונא דאמר כולן מעכבין ואפי' החצונים מעכבין על הפנימיים:

היה סתום - שהיה לו מקודם פתח פתוח לו וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו:

כולם משתמשין במבוי - בכל המבוי ואפי' חיצון על הפנימי:

שלא פרץ פצימיו - כשנסתם פתחו לא סלק מזוזתו ומשקוף ומפתן דגלי דעתיה דלא סילק נפשיה וסופו לפותחו לאחר זמן: