עבודה זרה

מתני' גת של אבן שזפתה עובד כוכבים - ואורחא למירמי ביה חמרא פורתא לעבורי קוטרא דזיפתא:

מנגבה - מפרש בגמרא במים ואפר:

של עץ - דבעיא זפת טובא ובלעא חמרא טפי רבי אומר ינגב כשל אבן ורבנן פליגי:

ושל חרס אע"פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה - קס"ד דברי הכל היא ומשום דחרס גופא בלא זיפתא בלע ליה לחמרא:

גמ' אבל דרך בה - בשאינה זפותה לא בעיא ניגוב אלא הדחה:

אורחא דמילתא קתני - שדרך הזופתין לזרוק בו יין:

א"ד אמר רבא דוקא זפתה - ולא דרך בה הוא דסגיא בניגוב:

אבל דרך בה - עובד כוכבים בגת מזופפת:

לא סגי לה בניגוב - אלא בקילוף משום דעייל חמרא בפילי דזיפתא:

דלא מצוחת עלי - לעשותן בהכשר שלא תפסיד את יינו ונמצא צווח עלי:

שיעא - חלקה:

מחץ - כלי שדולין בו מן הבור לחבית. הגת והמחץ והמשפך כו' בשל חרס עסקינן מדקתני סיפא של עץ ושל אבן כו' ובשאין מזופפות עסקינן מדקתני סיפא ואם הן מזופפות מכלל דכולה רישא בשאין מזופפין:

ר' מתיר בניגוב - ולקמן פריך והא אנן תנן בשל חרס אע"פ שקילף הזפת אסורה:

ומודה בקנקנים - של חרס אע"פ שאין מזופפין שאסורין עד שימלאם ג' ימים מים ומערן מעת לעת כדאמרינן באין מעמידין (לעיל עבודה זרה לג.):

מכניסו - כינוסו של קנקן לקיום שהוא שוהה בו יין זמן מרובה:

ושל עץ ושל אבן - מנגבן והן טהורים דברי הכל כל זמן שאין מזופפין:

ואם היו מזופפין אסורים - עד שיקלוף:

והא אנן - תנן בשל אבן אפילו זיפתה מנגבה דברי הכל ולר' ינגב בשל עץ והכא קתני אפילו בשל אבן דברי הכל אסורין קשיא בשל אבן דברי הכל אדברי הכל ובשל עץ קשיא דרבי אדר':

מתני' דלא דרך בה - הלכך בשל אבן דברי הכל בניגוב סגי ובשל עץ לר' ינגב:

ברייתא דדרך בה - הלכך אפי' בשל אבן בעי קילוף וכ"ש בשל עץ:

אמר מר הגת והמחץ והמשפך של חרס ר' מתיר בניגוב - הואיל ואינם מזופפין:

והא אנן תנן ושל חרס אע"פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה - אלמא אפילו לר' חרס גופיה בלע ולא סגי בניגוב ואפי' לא דרך וכ"ש הכא דאוקמינן ברייתא דדרך בה:

סיפא דמתני' אתאן לרבנן - והכי קאמרי רבנן של אבן כי לא דרך בה ינגב ושל עץ יקלוף ושל חרס אסורה ולרבי של אבן ושל עץ ינגב ושל חרס יקלוף כדקתני בברייתא דכשאינה מזופפת סגי בניגוב אלמא מזופפת ינגב ושריא:

נעוה ארתחו - הגת הרתיחו ברותחין. נעוה כמו יטופון נעווהי בחמר:

כי הוה משדר גולפי - כדים רקים:

סחיף להו אפומייהו - כופה אותן שוליהן למעלה ופיהן למטה משום חותם בתוך חותם:

וחתים להו אבירצייהו - חותם את פי השק כלפי שוליהן:

קסבר כל כלי שמכניסו לקיום אפילו - אין מוסרו לעובד כוכבים אלא לפי שעה גזרו ביה רבנן כיין עצמו כי היכי דלא ליתי לשהוייה ביד עובד כוכבים:

במים ולא באפר - בתמיה. מי מיקרי ניגוב: