תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ע׳ ע״ב
רביתא - תינוקת עובדת כוכבים:
אופיא - אשקומא של יין:
אימר מגבה דחביתא שקלתה - ודוקא רביתא דאינה יודעת בטיב ניסוך ולא מסרה נפשה למינגע אבל גדולה מכי חזינן דנקיטא אופיא לא תלינן לקולא:
אע"ג דליכא תו - שאין שם אופיא עוד ואיכא למימר הא ודאי בגו חביתא שקלתה:
אימר איתרמי - דהך אופיא הוא דהואי התם:
פולמוסא - ראש הגייס שר צבא:
ולא ידענא אי - שרא משום ספק עובד כוכבים ספק ישראל וכר"א דאמר ספק ביאה טהור. ולקמיה פריך הא לאו ספק ביאה הוא דודאי עובדי כוכבים היו:
ישראל נינהו - ואזלינן בתר רובא דליכא ספיקא:
כיון דמפתחי טובא - הרבה יותר מכדי צורך שתייתן מוכחא מילתא דאדעתא דממונא פתחו ובגנבותייהו טרידי ודמי לבולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה דקתני מתניתין אלו ואלו מותרות הלכך אע"ג דספק מגע הוא כיון דמוכחא מילתא לקולא כספק ביאה דמי:
מסוביתא - מוכרת יין בחנות כמו זולל וסובא (דברים כא) סבאך מהול במים (ישעיה א):
אקלידא - מפתח שמירת מפתחות ולא סמכא דעתה ליכנס ונתפסה כגנב:
יין נסך מיבעיא - בניחותא ומסייע לרב דימי:
למימרא דטהרות אלימי מיין נסך - מדנקט לה בלשון ק"ו:
שחלקה במסיפס - מחיצה נמוכה עם הארץ מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד זה:
אינו עושה יין נסך - דנתפס עליו כגנב. אלמא טהרות אלימי:
מיתיבי - שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית של חבר:
וחיצונה - הפתוחה לרה"ר של עם הארץ דאין לו לעם הארץ דריסת הרגל על הפנימית:
שוטח שם - בפנימית אבל אי הוי איפכא דחיצונה של חבר כיון דהוי לעם הארץ דריסת הרגל בחיצונה אין חבר שוטח שם פירותיו. מ"מ קשיא לרב דקתני אע"פ שידו של עם הארץ מגעת לשם:
התם משום דנתפס עליו כגנב - דמה לו בפנימית אבל חלוקה דכחצר אחד דמי כי עייל ידיה לא מתפיס כגנב:
אמצרי - דגג קמצרנא אני מכוין למדת בנין שאני רוצה למדוד לכך הושטתי את ידי. לשון אחר מתשובת הגאונים מתמוגג אני אשטנדלינ"ר בלע"ז וגרסי' אימצודי קא ממצדנא:
בצד גגו - שאינו גבוה ממנו וליכא למימר מתמוגג אני כשמושיט ידו שם:
אנא דאמרי כרשב"ג - דאמר לעיל ובלבד שלא תהא ידו של עם הארץ מגעת שם ולרב לא שאני ליה בין שגג חבר למעלה בין שהוא שוה לו:
מתני' בולשת - חיל. על שם שמחפשין וחותרין קרי להו בולשת כדמתרגמינן ויחפש ובלש:
Sefaria
מסורת הש״ס