תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ה׳ ע״א
לומר לך - גזירת מלך היתה ליתן פתחון פה לשבים:
דמפרסם חטאיהן - ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו:
מלפפתו - מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת (שבת דף קכט:):
לאבותינו - עושי העגל:
לא באנו לעולם - שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים:
לשמחת עונה - שעד עתה נאסר להן אל תגשו אל אשה:
לאותם - בנים שהיו כבר בעמידתם בסיני:
עד שיכלו וכו' - אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם:
כי לא לעולם אריב - לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן (בראשית ל׳:מ״ב) ונשמות שאני עשיתי:
כמי שלא באנו לעולם - לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום:
הא לא קבלו ישראל את התורה - הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעולם הזה אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן וזו היא טובה הכתובה כאן למען ייטב להם:
הוא דאמר - ר"ל:
עניות - שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול:
דתן ואבירם - דאמר מר (נדרים דף סד:) כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו:
וכן הוא אומר לו עמי שומע לי - שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה. לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך (בראשית ל׳:ל״ד):
כפויי טובה - אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים:
Sefaria
נידה י״ג: · יְשַׁעְיָהוּ נ״ז:ט״ז · בְּמִדְבַּר כ״ז:ח׳ · דְּבָרִים כ״ה:ה׳ · שבת פ״ח. · בְּרֵאשִׁית א׳:ל״א · דְּבָרִים ה׳:כ״ו · דְּבָרִים ה׳:כ״ו · תְּהִלִּים פ״ב:ו׳ · תְּהִלִּים פ״ב:ז׳ · נדרים ס״ד: · שְׁמוֹת ד׳:י״ט · אֵיכָה ג׳:ו׳ · בְּמִדְבַּר י״ב:י״ב · בְּרֵאשִׁית ל׳:א׳ · ברכות ו׳. · וַיִּקְרָא כ״ו:ג׳ · יְשַׁעְיָהוּ מ״ח:י״ח · תְּהִלִּים פ״א:י״ד · דְּבָרִים ה׳:כ״ז · דְּבָרִים ה׳:כ״ו · בְּמִדְבַּר כ״א:ה׳ · מועד קטן ט״ז: · שְׁמוּאֵל ב כ״ג:א׳ · עבודה זרה ה׳. · יְשַׁעְיָהוּ נ״ח:ח׳ · אִיּוֹב ו׳:י״ח · סוטה ג׳: · בְּרֵאשִׁית ל״ט:י׳ · עבודה זרה ה׳. · תְּהִלִּים פ״ב:ו׳ · תְּהִלִּים פ״ב:ז׳ · בְּרֵאשִׁית ט׳:ז׳ · דְּבָרִים ה׳:כ״ז · דְּבָרִים ה׳:כ״ו · דְּבָרִים ה׳:כ״ה · סנהדרין ל״ח: · בְּרֵאשִׁית ה׳:א׳ · תְּהִלִּים קל״ט:י״ז
מסורת הש״ס
נידה י״ג: · שבת פ״ח. · נדרים ס״ד: · ברכות ו׳. · מועד קטן ט״ז: · סוטה ג׳: · סנהדרין ל״ח: