עבודה זרה

אילן שנטעו - שלא לשם אשרה ולבסוף עבדו דשמעיה לת"ק דאמר הרים וגבעות שרו ה"ה כל כיוצא בהן שמחוברין ולא היתה תחילתו לעבודת כוכבים ואיזו היא אשירה אסורה שנטעו מתחילה לכך דתפיסת יד אדם אינו כלום אא"כ היא לשם עבודת כוכבים אבל נטעו גרעין שלא לשם אשירה אין זו תפיסת ידי אדם הואיל וההיא שעתא לאו דעתיה לעבודת כוכבים היה וממעטי ליה מתחת כל עץ רענן ולא עץ עצמו ואתא ר' יוסי הגלילי למימר אילן שנטעו גרעין אפי' שלא לשם אשירה ולבסוף עבדו אסור דלא דמי להר שהרי יש בה תפיסת ידי אדם בנטיעה הילכך תוספתו אסור אבל עיקרו קודם שהשתחוה לו מודה דשרי כדלקמן (עבודה זרה דף מח.):

ממאי - שמעינן דר' יוסי אסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:

הא דמיהדר ותני כל שיש בו תפיסת יד וכו' לאתויי מאי:

ר' יוסי בר' יהודה סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור - מדקאמר דלא דרשינן ולא עץ רענן אלהיהם דאי קסבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו שרי לדרוש תחת כל עץ רענן ולמישרייה והכי איבעי ליה למיתני מתוך שנאמר ולא עץ רענן אלהיהם שומע אני כל האשרות מותרות ת"ל ואשריהם תשרפון וגו':

תלמוד לומר ואשריהם תשרפון - ולקמן (עבודה זרה דף מח.) מפרש ממאי דבנטעו ולבסוף עבדו קאי:

לכדר"ע - דכיון דלא מצינן למידרשיה דהא כתיב ואשריהם תשרפון מוקמינן ליה לסימנא אבל קמאי למיעוטא דרשינן:

גידועו - מה שהחליף אחרי כן דקאמר תגדעון מכלל דעיקרו עוזב בקרקע ויהנה ממנה:

והא ואשריהם תשרפון באש נסיב - רבי יוסי בר' יהודה תלמודא למלתיה ולמיסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:

בלשון אילו לא נאמר - קא נסיב לה למלתיה למיסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:

וה"ק אילו לא נאמר ואשריהם תשרפון באש - לאילן שנטעו מתחלה הייתי אומר ואשריהם תגדעון למיסריה הוא דאתי אבל אילן שנטעו ולבסוף עבדו שרי תלמוד לומר ואשריהם תשרפון באש לאילן שנטעו מתחלה לכך ואייתר ליה ואשריהם תגדעון לאילן שנטעו ולבסוף עבדו:

ורבנן - דאמרי כל האילן מותר:

האי ואשריהם תגדעון - שעיקרו מונח בארץ במאי אוקמי ליה אי באילן שנטעו מתחלה לכך כולה אסור:

מיבעי ליה לכדר' יהושע וכו' - גידוע זה לא להתיר עיקרו אלא שיגדעו מיד בכניסתם ולאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם:

גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש א"י - בכניסתן נצטוו לגדעם מיד ולאחר כיבוש ישרשו אחריהם:

והנח - מדלא כתב ישרוף:

שריפה בעי - דהא אתי לידי תקלה ועוד כתיב אחרינא פסילי אלהיהם תשרפון:

הנח - עד שתרדוף ותכלה את העובדי כוכבים ואח"כ שרוף:

האי סברא מנליה - מדרב יוסף לא נפקא דהוא גופיה אתגדעון ואתשרפון קא סמיך דאי מונתצתם הוה אמינא הנח דוקא דגזירת הכתוב היא שאין צריך לבער מדלא כתב בהו שריפה אבל באשרה כיון דחזינן בה שני ביטולין אמרינן נמי התם דונתצתם קודם לכיבוש כתיב ולאחר כיבוש בעי שריפה:

ואח"כ תאבדון - אלמא יש שהות הפסק בינתיים: