תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ל״ב ע״א
דורדיא - שמרים:
ומאוצר - אם הביאו מן האוצר מכלי העשוי לקיום:
מסרא סרי - מסריח כשמשהין אותו:
של אדריינוס קיסר - כשיוצא בגייסות מוליכן עמו:
בתולה שלא נעבדה - והיה כל כחה קיים והוציאתו ביין זה ונעשה חזק:
גולפי - כלי חרס:
חיורי - חדשים דמייצי:
ודרו בהדייהו - נושאין עמהן:
תרו להו - שורין אותן במים:
ראשון שלנו - יין משובח שלנו:
אינו אלא כשלישי שלהן - כשהוא שרוי ג' פעמים במים היו המים השלישיים משובחין כיין שלנו:
ע"י ד"א - ישראל רוצה בקיומו של יין נסך ולא בשבילו אלא בשביל החרס ולסמיכה:
הדרדורים - לגינין קטנים:
רוקבאות - תרגומה של חמת רוקבא והן של עור:
בן גודא:
שטיחין - בשטיל"ש. והא הכא גבי שטיחין דאינו רוצה בקיומו של יין וקתני אסור:
ויטלנו - לשטיח מעל החמור:
ויתפרנו בנודו - ויתן יינו של עובד כוכבים טעם ביינו של ישראל:
גודע לחוד וגודא לחוד - לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כן:
שקרע שלו כנגד הלב - שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך אותו קרע הלב של שור מחיים:
וקדור - קדור כנקב עגול:
יש עליו קורט דם - גלדי בלע"ז קרושט"א:
אסור - בידוע שמחיים נקרע: