תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ב׳ ע״א
מתני' לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן - וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו: שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב (שמות כ״ב:י״ג) כי ישאל איש מעם רעהו וגו'. מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב (שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים:
שמח הוא לאחר זמן - למחר:
גמ' יום אידם - היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם:
יתנו עידיהם ויצדקו - השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום:
עדות שהעידו בעצמם - ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:
ישמעו - עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:
ועידיהם המה - עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:
בערבוביא - כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה: