תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף כ״ו ע״א
לבי תורתא - מקום:
תלמידא דיהודה רמאה את - תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה רמאה כלומר ממנו למדת לרמותינו. ליסטין ישראל היו:
ידעיתו ליה - שהוא רמאי:
בשמתיה - לפי שהיה אדם גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה:
[גרדנא - אורג]:
גרדן דלא טייזן - עניו. סתם גרדן אין לו בושת פנים:
גנבי דבבל - שפגעו ברב מנשי נתפקרו לחרף אדם גדול:
ולסטין דארץ ישראל - שפגעו בתלמידי ר"ע ספרו בשבחו. ואע"פ שסתם לסטין פרוצין מגנבים להודיעך שבחה של א"י:
מתני' מניקה בנה של ישראל ברשותה - דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה שלא תהרגנו:
גמ' עובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - ואפילו אחרות ישראליות עומדות על גבה:
אפותא - על מצחו של תינוק מקום שמוחו של תינוק רופס:
ולא מתחזי - לא מינכרא שהרגתו:
נפישן בישתא דההיא איתתא - כך וכך רעות יבואו עליך כמנין שהשפלתי מהן והרגתי בהן:
כי אופיא דנהרא - אשקומ"א:
ורבנן - קסברי בזמן שאחרות עומדות על גבה שרי אמרי לך במילתא בעלמא הוא דאוקימתה:
דשייפא סמא - סם המות שפה בדדיה:
ולא מיתחזי מאבראי - לא גרס הכא עד לקמיה:
ואחרות רואות - דאי מנחא ידא אפותא חזי ליה דאגב דחשידי יהבי ישראליות עינייהו עלה ומירתתא אבל מניקה דאפשר דשייפא סמא לדד מאבראי קודם שתכנס לבית ישראל אימא מודו ליה לר"מ:
בשכר שרי משום איבה - ומתני' בחנם קמיירי דמצי לאישתמוטי ולמימר צריכה אני לשכר מזונותיי:
אולודי עובדת כוכבים בשבתא שרי בשכר - כבחול משום איבה דהא אינהו חזו דמיילדין לנשי דידן בשבת כבחול:
אסוקי בשכר שרי כו':
קאי ברי אאיגרא - ואם לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו:
נקיטא לי זימנא לבי דואר - השלטון קבע לי זמן ליום וועד ואם לא אלך יצא שכרי בהפסדי: