תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף י״ז ע״א
והנאך - ישר [הדבר] בעיניך:
לכהן גדול - שפירש מביתו לפני יום הכפורים ללשכת פרהדרין ושם היו מתקנים לו כל צרכיו:
והרשות - שולטנות שנותנין עיניהן בבעלי ממון להרגן וליטול ממונן:
ורבנן - דלית להו האי דבר מינות דיעקב:
לבסוף - היא נבזית בעיני כל ושוכרתן. והכי משמע מאתנן זונה קבצה קבצה מאתנן הזונה ובאתנן זונה ישוב להינתן:
ופליגא דרבי פדת - הני ארבע אמות דרב חסדא:
אבי ידייהו - בזרועותיהן:
אבי חדייהו - חזה. דרך בני אדם כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו [משום כבוד]:
שצועקות מגיהנם - על רוב ייסורי גיהנם:
מינות - צועקת הבא תקרובת לעבודת כוכבים:
רשות - צועקת הבא ממון ודורונות וארנונא ומס למלך:
לא ישובון - כל המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין ואם שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם וזו גזירת מלך עליהם למות:
קלה שבקלות - עבירה קלה שבידה זו היא שעשתה בנה קטן מבנה [גדול בנה] הגדול בא עליה והולידה ממנו בנה הקטן ובאה לקבל דין ולשוב בתשובה:
בזוודתא - תכריכין. צידה לדרך (בראשית מ״ב:כ״ה) מתרגמינן זוודין לאורחא ותכריכין הן צידה לדרך מתים:
ה"ג מדקאמרה קלה שבקלות - ולא מתה אתקפתא היא. ואיכא דמותבי הכי אמינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתיא כו' ומתה ומשנינן מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות נמי הוה בה ומשום הכי מתה:
הרגל דבר - תשמיש. הרגל התחלה כמו (אבות פ"ג מי"ג) מרגילין את האדם לערוה ממשיכין [והיינו התחלה]:
הפיחה - רוח:
פצי אפיתחא דעבודת כוכבים - פתוח לפתח עבודת כוכבים כמו (תהילים כ״ב:י״ד) פצו עלי פיהם:
Sefaria
עבודה זרה כ״ז: · דְּבָרִים כ״ג:י״ט · יְשַׁעְיָהוּ נ״ד:י׳ · יְשַׁעְיָהוּ נ״א:ו׳ · יְשַׁעְיָהוּ כ״ד:כ״ג · יְשַׁעְיָהוּ ל״ד:ד׳ · יבמות ע״ח: · מִיכָה א׳:ז׳ · מִשְׁלֵי ה׳:ח׳ · יְחֶזְקֵאל ט״ז:ל״ד · כתובות מ״ז: · וַיִּקְרָא י״ח:ו׳ · שבת י״ג. · עבודה זרה נ״ח: · יבמות מ״ו. · פסחים מ׳: · בבא מציעא צ״ב. · מִשְׁלֵי ל׳:ט״ו · מִשְׁלֵי ב׳:י״ט
מסורת הש״ס
כתובות מ״ז: · שבת י״ג. · עבודה זרה נ״ח: · יבמות מ״ו. · פסחים מ׳: · בבא מציעא צ״ב.