ערכין

שלא בפניו - כגון זה שהיה נטמן ומשום דתרתי לריעותא איכא דשלא בפניו הוא ובעל כרחו הוא משום הכי איצטריך ליה להלל לתקוני:

מאי דאיצטריך ליה תקין - ואי הוי נמי לוקח התם ולא הוה בעי לקבולינהו הוה איצטריך להלל לתקוני דבעל כרחו תיהוי נתינה:

גמ' בית - וקם הבית אשר בעיר (ויקרא כ״ה:ל׳):

מגדלות - משטיי"ר וקבועה בקרקע:

ת"ל בית - והני דלעיל דמו לבית:

חולסית - מקום שאינו ראוי לזריעה איכא בינייהו דשדות ממש לא קאמר רבי מאיר דהא בית כתיב ביה אלא חולסית ומצולה קמרבי דדמו לבית דלאו בני זריעה נינהו וראויין לבנין בית חולסית ליטול משם אבנים ומצולה ליטול מהן חול ורבי יהודה סבר כשדות דמו:

והתניא - בניחותא:

כפשטיה דקרא - דחזינן דביתה בתוך החומה וקאמר בחומה היא יושבת כלומר בעיר חומה היא יושבת:

מתני' שגגותיה חומתה - שלא הקיפוה חומה אלא הקיפוה בבתים ותכופות הבתים זו לזו כחומה:

שלש חצירות - שבכל אחת ואחת שני בתים מיקריא עיר:

קצרה - שם עיר קטנה שמחוץ לציפורי:

גמ' שור איגר - שגגותיה חומתה:

לוא חומה - לוא כתיב משמע לא ומשמע לו כלומר אין לו עכשיו והיה לו חומה קודם הוה נמי בית חלוט בהו:

מאי קאמר - וכי אין עיר מוקפת חומה בגליל אלא גמלא ובעבר הירדן אלא גדוד: