ערכין

מתני' הכל מעריכין - ערך כתוב בפרשה. (נדר דמי עלי ושמים אותו כעבד הנמכר בשוק):

מעריכין - אם אמר על אחד ערך פלוני עלי נותן ערך אותו פלוני כפי שניו שהערך ניתן לפי השנים הכתוב בפ' ערכין ואחר שנות הנערכים הולכים:

נערכים - אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליו ערך פלוני עלי:

נודרין - דמי פלוני עלי:

נידרין - דמי עלי או אם אמר אחר עליו דמי פלוני עלי:

נשים ועבדים - ומשלמין לאחר זמן כשנתגרשה האשה או נשתחרר העבד:

וטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרים - שהרי יש להם דמים:

מעריכין - את אחרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותנין ערך אותו פלוני:

אבל לא נערכין - אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליהם ערך פלוני עלי לא אמר כלום שאין להם ערך שזכר ונקבה אמורין בפרשה:

גמ' מופלא סמוך לאיש - בן י"ב שנה ויום אחד שהוא סמוך לאיש ואינו איש עד שיביא שתי שערות. ומופלא קרי ליה על שם שבודקין אותו אם יודע להפלות ולפרש לשם מי נדר ולשם מי הקדיש כדקתני בפ' יוצא דופן במסכת נדה (דף מה:):

נערכין לאתויי מאי - כלומר הכל דקאי נמי אנערכין דאכולה מתני' קאי הכל אהנערכין לאתויי מאי:

נדר בערכך כתיב - (נפשות משמע) איתקש ערכין לדמים ומנוול ומוכה שחין אינן בדמים ונודרין את אחרים אבל לא נידרין דאין שוים כלום:

נפשות - משמע כל שהוא נפש: כולהו הנך דמייתי תיובתא תני להו במתניתין בהדיא:

תני והדר מפרש - והוא הדין נמי מצי למנקט חד מהנך אלא חד מתרתי תלת נקט. ל"א להכי נקט האי משום דפליגי רבנן ור"מ בהאי פירקא (לקמן ערכין דף ה.) המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר נותן דמיו אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים וחכ"א לא אמר כלום ולהכי סתמה ברישא לאשמועי' ממשנה יתירא דאפי' לרבנן היכא דאמר דמיו עלי יש לו דמים ונותן דמיו מפי מורינו:

יורש - אדם שהפריש אביו קרבן ולא הספיק להקריבו עד שמת:

קרבנו - גבי סמיכה כתיבי תלתא קרבנו גבי שלמים בויקרא ודריש ר' יהודה לחד מינייהו קרבנו ולא קרבן אביו:

תחלת הקדש - תמורה שהיא תחלת הקדישה של בהמה זו:

סוף הקדש - סמיכה שהוא סמוך לשחיטה:

כל בעלי חוברין - חמשה שהביאו קרבן אחד בשותפות כולן צריכין לסמוך עליו ואין אחד סומך עליו:

לית ליה - דס"ל אחד סומך לכולם ולא הוי כסומך על קרבן חבירו הואיל והוא שייך ביה: