תלמוד בבלי
ערכין
דף י״א ע״א
עשרה נקבים היו בה - ובכל נקב היה קנה אחד ובכל קנה וקנה היו בו י' נקבים ובכל נקב של קנה הוציא מין זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר:
וסימניך - שלא תטעה מי אמר מאה מי אמר אלף:
מתניתא גוזמא - דרך משניות לשנות גוזמא כגון הנך דאמר בשחיטת חולין בפרק גיד הנשה (חולין דף צ:):
רבי יוסי - דאמר ישראלים מיוחסים היו מאי קסבר אלא דכ"ע עיקר שירה בפה:
בין למעשרות - דמחזקינן ליה בחזקת לוי:
ואתנה את הלוים - ולוים משוררים הם:
שבשם - שמזכירין בו שם שמים: אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב דכתיב (ישעיהו ס״ה:י״ד) הנה עבדי ירונו מטוב לב:
אימא ביכורים - וה"ק קרא תחת אשר לא הבאת ביכורים:
מנין לביכורים שטעונין שירה - שאומרים ארוממך ה' כי דליתני כדתנן במס' ביכורים (פ"ג מ"ד):
טוב טוב - כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כ״ח:מ״ז) בשמחה ובטוב לבב:
פרי - בביכורים כתיב (שם כו) מראשית פרי:
הביא ענבים - לעזרה לביכורים ודרכן מנין שיצא ת"ל אשר תביא מארצך מ"מ:
(ישור במשא) חזקיה אמר מהכא - אשכחן שירת לוים מן התורה ישור במשא נשיאות קול בשיר:
בלווטי - שם חכם:
שירה - צריך עבודת קרבן שאינו נאמר אלא על היין של נסכי קרבן כדכתיב (במדבר י׳:י׳) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם:
צהלו מים - יצהלו בשיר בית המקדש יותר מצהלת ים סוף:
מייתי לה מהכא - לעיקר שירה מן התורה: