Zevachim — Daf 7a

לדברי ר' שמעון אין נפדין תמימים לדברי חכמים נפדין תמימין

ועוד הא בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא שעירי עצרת שקבל דמן בשני כוסות ונזרק דמו של ראשון שני למה הוא בא על טומאה שאורעה בין [זריקה של] זה לזה (נזרק דמו של שני למה הוא קריבין)

עד כאן לא מיבעיא ליה אלא עשה דלאחר שחיטה אבל עשה דלאחר הפרשה לא קא מיבעיא ליה

דלמא אם תימצי לומר קאמר:

איתמר תודה ששחטה לשם תודת חבירו (כשרה) רבה אמר כשרה רב חסדא אמר פסולה

רבה אמר כשרה תודה לשם תודה נשחטה רב חסדא אמר פסולה לשום שלמים דידיה נשחטה בעינן

אמר רבה מנא אמינא לה דתניא (ויקרא ז, טו) ובשר זבח תודת שלמיו ביום הקריבו את זבחו וגו' אבא חנין אמר משום ר' אליעזר בא ללמד תודה ששחטה לשם שלמים כשרה שלמים שנשחטו לשם תודה פסולים ומה הפרש בין זה לזה תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה

שלמים לשם תודה פסולה הא תודה לשם תודה כשרה מאי לאו דחבריה

לא דידיה

אבל דחבריה מאי פסולה אדתני שלמים לשם תודה פסולה ליתני תודה לשם תודה וכ"ש שלמים לשם תודה

שלמים לשם תודה דידיה איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא מדתודה קרויה שלמים שלמים נמי קרויין תודה וכי שחיט להו לשם תודה ליכשרו קא משמע לן:

אמר רבא חטאת ששחטה לשם חטאת כשירה לשם עולה פסולה

מאי טעמא (ויקרא ד, לג) ושחט אותה לחטאת אמר רחמנא והרי חטאת לשם חטאת נשחטה לשם עולה פסולה

ואמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה

מאי טעמא וכפר עליו עליו ולא על חבירו חבירו דומיא דידיה במחוייב כפרה כמותו

ואמר רבא חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום פסולה שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה

ואמר רבא חטאת מכפרת על חייבי עשה מק"ו על חייבי כריתות מכפרת על חייבי עשה לא כל שכן

למימרא דבת מינה היא והאמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה

cannot be redeemed, according to R. Simeon's view, as long as they are unblemished, while on the view of the Sages they can be redeemed while unblemished.1 Moreover,2 surely R. Jeremiah asked R. Zera: If the blood of the Pentecostal he-goats was received in two basins,3 and the blood of one was sprinkled, what is the purpose of the second?4 [To which he replied:] On account of defilement that occurred between the sprinkling [of the blood] of the one and that of the other. Thus he is in doubt only in respect of [the violation of] a positive command after the slaughtering, but he does not ask in respect of [the violation of] a positive command after the separating [of the animal]!5 — [No:] Perhaps his question is hypothetical.6 It was taught: If one slaughtered a thanksoffering in the name of his fellow's thanksoffering,7 — Rabbah ruled: It is valid;8 while R. Hisda said: It is invalid. Rabbah ruled, ‘It is valid’, [because] a thanksoffering has been slaughtered as a thanksoffering. R. Hisda said, ‘It is invalid’, because it must be slaughtered in the name of his peace-offering.9 Rabbah said: Whence do I know it? Because it was taught: And the flesh of his peace-offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his offering:10 Abba Hanin said on R. Eliezer's authority: This comes to teach that if a thanksoffering is slaughtered in the name of a peace-offering, it is valid; if a peace-offering is slaughtered in the name of a thanksoffering, it is invalid. What is the difference between these two cases? A thanksoffering is designated a peace-offering, but a peace-offering is not designated a thanksoffering.11 Thus a peace-offering [slaughtered] as a thanksoffering is invalid, whence it follows that a thanksoffering [slaughtered] as a [different] thanksoffering is valid. Surely that means, [even in the name] of his fellow's [thanksoffering].12 No: only [when brought in the name of] his own.13 But what if it is [in the name of] his fellow's: it is invalid? Then instead of teaching, ‘if a peace-offering is slaughtered in the name of a thanksoffering, it is invalid’, let him teach, ‘if a thanksoffering [is slaughtered in the name of] a thanksoffering [of a different class, it is invalid], and how much more so a peace-offering in the name of a thanksoffering? — He wishes to teach of a peace-offering [slaughtered] in the name of his own thanksoffering.14 You might argue, Since a thanksoffering is designated a peace-offering, a peace-offering too is designated a thanksoffering, and when he kills it [the former] in the name of the thanksoffering, it should be valid. Therefore he informs us [that it is not so]. Raba said: If one slaughters a sin-offering [for one offence] as a sin-offering [for another offence], it is valid; as a burnt-offering, it is invalid,15 What is the reason? The Divine Law saith, And he shall kill it for a sin-offering,16 and lo, a sin-offering has been slaughtered for a sin-offering; [while from the same verse we learn that if it is slaughtered] for a burnt-offering, it is invalid. 17 Raba also said: If one slaughters a sin-offering on behalf of [another] person who is liable to a sin-offering, it is invalid; on behalf of one who is liable to a burnt-offering, it is valid. What is the reason? — [And the priest] shall make atonement for him,18 but not for his fellow, and ‘his fellow’ implies one like himself, being in need of atonement as he is.19 Raba also said: If one slaughters a sin-offering on behalf of a person who is not liable in respect of anything at all,20 it is invalid, because there is not a single Israelite who is not liable in respect of an affirmative precept; and Raba said: A sin-offering makes atonement for those who are liable in respect of an affirmative precept, a fortiori: seeing that it makes atonement for those who are liable to kareth, how much the more for those who are liable in respect of an affirmative precept!21 Shall we then say that it belongs to the same category?22 But surely Raba said: If one slaughters a sinoffering on behalf of [another] person who is liable to a sin-offering, it is invalid; on behalf of a person who is liable to a burnt-offering, it is valid? 23 (normally this is forbidden) and thus, becoming hullin, they can be purchased with the new shekels and then be offered as daily burnt-offerings. R. Simeon however rejects this assumption, and therefore holds that they cannot be redeemed but must be offered as extra public sacrifices. separated one after the other. make atonement in the latter case, how is it in the former one? it to be on account of having made a sea-journey in safety. Here, though the reason is different, yet both belong to the same category, and therefore it is valid, sin-offering, then just as the latter is invalid when slaughtered on behalf of another who is liable to a sin-offering, so should it be invalid when slaughtered on behalf of another who is liable to a burnt- offering, for ‘his fellow’ is then like himself (V. supra).