Zevachim — Daf 29b

כפסולי המוקדשין ויפסל

ת"ל (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו' מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בכור דלאו בר הרצאה הוא אבל קדשים דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו קמ"ל

ואכתי מהתם נפקא (דברים כג, כב) והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא

ובן עזאי ההוא מבעי ליה והיה בך חטא ולא באשתך חטא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן אין אשתו של אדם מתה אא"כ מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב, כז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך בהאי עון דבל תאחר נמי מתה קמ"ל:

אחרים אומרים במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי ורבי אליעזר לא יחשב מאי עביד ליה

מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי מנין למחשבות שמוציאות זו מזו שנאמר לא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות

ורב מרי מתני אמר רבי ינאי מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה ת"ל (ויקרא ז, יח) לא יחשב

א"ל רב אשי לרב מרי לאו שאין בו מעשה הוא וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אמר ליה רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו:

מתני׳ זה הכלל כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר כזית חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקריב המתיר כמצותו

כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו וקבל והלך וזרק בשתיקה או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו זהו שמקריב המתיר כמצותו

כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קבל והלך וזרק חוץ למקומו או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ למקומו (ולזמנו)

הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קיבל והלך וזרק שלא לשמן או ששחט וקבל והלך וזרק דמן שלא לשמן זהו שלא קרב המתיר כמצותו

לאכול כזית בחוץ כזית למחר כזית למחר כזית בחוץ כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת

אמר רבי יהודה זה הכלל כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת לאכול כחצי זית להקטיר כחצי כזית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין:

גמ׳ אמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות אבל בעבודה אחת דברי הכל עירוב מחשבות הוי ורבי יוחנן אמר אף בעבודה אחת מחלוקת

בשלמא לאילפא מדרישא בשתי עבודות סיפא נמי בשתי עבודות אלא לרבי יוחנן רישא בשתי עבודות וסיפא בעבודה אחת

as dedicated animals rendered unfit,1 and so unfit; therefore it says. And thou shalt eat before the Lord thy God . . . the tithe of thy corn . . . and the firstlings of thy herd and of thy flock;2 the firstling is assimilated to tithe: as tithe does not become unfit through [being kept] from one year until the following, so the firstling does not become unfit through [being kept] from one year until the next? — It is necessary: You might think that this holds good only of a firstling, which is not subject to acceptance.3 but [other] sacrifices which are subject to acceptance, I would say that they are not ‘accepted’.4 Hence [‘it’] informs us [that it is not so]. Yet still it is deduced from elsewhere [viz.,] [Thou shalt not delay to pay it . . .] and it will be sin in thee, [which teaches,] but it will not be sin in thy offering?5 — But we have interpreted this according to Ben ‘Azzai6 [as teaching ‘and it will be sin in thee’, but it will not be sin in thy wife. For you might think that I can argue. Since R. Eleazar — others state, R. Johanan — said: A man's wife does not die save when money is demanded from him and he lacks it,7 for it says. If thou hast not wherewith to pay, why should he take away thy bed from under thee?8 she also dies on account of this sin of [violating the injunction] ‘Thou shalt not delay’; [hence Scripture] informs us [that it is not so]. ‘Others say, "It shall not be imputed" [teaches that] it becomes invalid through imputation [intention], but it does not become invalid through [being eaten on] the third day.’ Now, how does R. Eliezer utilise this [text], ‘it shall not be imputed’? — He needs it for the teaching of R. Jannai. For R. Jannai said: How do we know that [illegal] intentions negative each other? Because it says, ‘it shall not be imputed’, [which means,] other [illegal] intentions shall not be mingled therewith.9 R. Mari recited it [thus]: R. Jannai said: How do we know that he who purposes an [illegitimate] intention in respect of sacrifices is flagellated?10 Because it says. Lo yehasheb.11 Said R. Ashi to R. Mari: But it is a negative injunction not involving an action,12 and one is not flagellated on account of a negative injunction which does not involve action? — This is according to R. Judah, he replied, who maintained: One is flagellated on account of a negative injunction which does not involve action. MISHNAH. THIS IS THE GENERAL RULE: HE WHO SLAUGHTERS OR RECEIVES [THE BLOOD], OR CARRIES [IT] OR SPRINKLES [IT]. [INTENDING] TO EAT AS MUCH AS AN OLIVE OF THAT WHICH IS NORMALLY EATEN OR TO BURN [ON THE ALTAR] AS MUCH AS AN OLIVE OF THAT WHICH IS NORMALLY BURNT WITHOUT BOUNDS, [THE SACRIFICE] IS INVALID, BUT IT DOES NOT INVOLVE KARETH; [INTENDING TO EAT OR BURN] AFTER TIME, IT IS PIGGUL AND INVOLVES KARETH, PROVIDED THAT THE MATTIR13 IS OFFERED IN ACCORDANCE WITH THE LAW.14 HOW IS THE MATTIR OFFERED IN ACCORDANCE WITH THE LAW [APART FROM THAT]? IF ONE SLAUGHTERED IN SILENCE, AND RECEIVED, OR SPRINKLED, [INTENDING TO EAT THE FLESH] AFTER TIME; OR IF ONE SLAUGHTERED [INTENDING TO EAT] AFTER TIME, AND RECEIVED, WENT AND SPRINKLED IN SILENCE; OR IF ONE SLAUGHTERED, AND RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED [INTENDING TO EAT] AFTER TIME; THAT IS OFFERING THE MATTIR IN ACCORDANCE WITH THE LAW. HOW IS THE MATTIR NOT OFFERED IN ACCORDANCE WITH THE LAW? IF ONE SLAUGHTERED [INTENDING TO EAT] WITHOUT BOUNDS, [AND] RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED [WITH THE INTENTION OF EATING] AFTER TIME; OR IF ONE SLAUGHTERED [INTENDING TO EAT] AFTER TIME, [AND] RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED [INTENDING TO EAT] WITHOUT BOUNDS; OR IF ONE SLAUGHTERED, RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED [INTENDING TO EAT] WITHOUT BOUNDS; IF ONE SLAUGHTERED THE PASSOVER-OFFERING OR THE SIN-OFFERING FOR THE SAKE OF SOMETHING ELSE,15 AND RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED [INTENDING TO EAT THEM] AFTER TIME; OR IF ONE SLAUGHTERED [THEM, INTENDING TO EAT THEM] AFTER TIME, [AND] RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED FOR THE SAKE OF SOMETHING ELSE; OR IF ONE SLAUGHTERED, RECEIVED, WENT, AND SPRINKLED FOR THE SAKE OF SOMETHING ELSE; IN THESE CASES THE MATTIR WAS NOT OFFERED IN ACCORDANCE WITH THE LAW.16 [IF ONE INTENDED] TO EAT AS MUCH AS AN OLIVE WITHOUT BOUNDS [AND] AS MUCH AS AN OLIVE ON THE MORROW, [OR] AS MUCH AS AN OLIVE ON THE MORROW [AND] AS MUCH AS AN OLIVE WITHOUT BOUNDS;17 HALF AS MUCH AS AN OLIVE WITHOUT BOUNDS [AND] HALF AS MUCH AS AN OLIVE ON THE MORROW; HALF AS MUCH AS AN OLIVE ON THE MORROW [AND] HALF AS MUCH AS AN OLIVE WITHOUT BOUNDS, [THE SACRIFICE] IS UNFIT, AND DOES NOT INVOLVE KARETH.18 SAID R. JUDAH, THIS IS THE GENERAL RULE: WHERE THE INTENTION OF TIME PRECEDES THE INTENTION OF PLACE, [THE SACRIFICE] IS PIGGUL, AND INVOLVES KARETH; BUT IF THE INTENTION OF PLACE PRECEDES THE INTENTION OF TIME, IT IS UNFIT AND DOES NOT INVOLVE KARETH.19 BUT THE SAGES MAINTAIN: IN BOTH CASES20 [THE SACRIFICE] IS UNFIT AND DOES NOT INVOLVE KARETH. [IF ONE INTENDS] TO EAT HALF AS MUCH AS AN OLIVE [WITHOUT BOUNDS OR AFTER TIME] [AND] TO BURN HALF AS MUCH AS AN OLIVE [SIMILARLY]. IT IS FIT, FOR EATING AND BURNING DO NOT COMBINE.21 GEMARA. Ilfa said: The controversy is in respect of two services, but in the case of one service all agree that it constitutes a mingling of intentions.22 But R. Johanan maintained: The controversy is in respect of a single service too. As for Ilfa, it is well: since the first clause treats of two services,23 the second clause too24 treats of two services. But according to R. Johanan, the first clause treats of two services and the second clause of one service? after time), and thus this becomes a negative injunction. render it piggul. Hence it is not piggul but only invalid, as already stated. merely unfit, even if the piggul intention preceded. THE BLOOD ETC. WITHOUT BOUNDS. MUCH AS AN OLIVE WITHOUT BOUNDS.