Zevachim — Daf 120a

שהכניסה לפנים והוציאה לחוץ מהו מי אמרי כיון דעיילא קלטה לה מחיצתא או דלמא כיון דהדר הדר

לאו היינו פלוגתא דרבה ורב יוסף דתנן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן (ואם עלו לא ירדו)

ואיבעיא להו ירדו מהו שיעלו רבה אמר לא יעלו ורב יוסף אמר יעלו

תיבעי לרבה תיבעי לרב יוסף תיבעי לרבה עד כאן לא קאמר רבה אלא במזבח דחזי ליה מקדש דלא חזי לא מקדש אבל מחיצה אע"ג דלא חזי ליה קלטה

או דלמא אפי' לרב יוסף עד כאן לא קאמר רב יוסף התם אלא דחד מקום הוא אבל הכא דתרי מקומות נינהו לא או דלמא לא שנא תיקו

מילתא דפשיטא ליה לרבה בחד גיסא ולרב יוסף בחד גיסא מיבעי ליה לרבי ינאי דבעי רבי ינאי אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח וירדו מהו היכא דלא משלה בהן האור לא תיבעי לך כי תיבעי לך היכא דמשלה בהן האור מאי תיקו

איתמר שחיטת לילה בבמת יחיד רב ושמואל חד אמר כשרה וחד אמר פסולה וקא מיפלגי בדרבי אלעזר

דרבי אלעזר רמי קראי אהדדי כתיב (שמואל א יד, לג) ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה

וכתיב (שמואל א יד, לד) ויאמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לה' לאכול על הדם ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם

מר משני כאן בחולין כאן בקדשים ומר משני כאן בקדשי במה גדולה כאן בקדשי במה קטנה

איתמר עולת במת יחיד רב אמר אין טעונה הפשט וניתוח ורבי יוחנן אמר טעונה הפשט וניתוח וקא מיפלגי בדר"י הגלילי דתניא ר"י הגלילי אומר עולה שהקריבו ישראל במדבר אין טעונה הפשט וניתוח שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך

מר סבר מאהל מועד ואילך לא שנא במה גדולה ולא שנא במה קטנה ומר סבר בבמה גדולה אין בבמה קטנה לא

תניא כותיה דרבי יוחנן דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה קרן וכבש ויסוד וריבוע בבמה גדולה ואין קרן ויסוד וכבש וריבוע בבמה קטנה כיור וכנו בבמה גדולה ואין כיור וכנו בבמה קטנה חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה

דברים ששוותה במה גדולה לבמה קטנה שחיטה בבמה גדולה וקטנה הפשט וניתוח בגדולה וקטנה דם מתיר ומפגל בגדולה וקטנה מומין וזמן בגדולה וקטנה

אבל נותר והזמן והטמא שוין בזה ובזה:

ת"ר מנין לעשות זמן בבמה קטנה כבמה גדולה (אמרה תורה לן ישרף) ופיגול ישרף מה פיגול פסול בבמה אף לן פסול בבמה

או כלך לדרך זו) דהא אמרה תורה לן ישרף ויוצא ישרף מה יוצא כשר בבמה אף לן כשר בבמה ולאו ק"ו הוא מעופות

within, and then took it out again, what is the law?1 do we say, Since it has entered, the barriers [of the public bamah] have received it; or perhaps, since it has returned, it has returned?2 — Is this not the controversy of Rabbah and R. Joseph? For we learnt: If sacrifices of higher sanctity were slaughtered in the south,3 they are subject to trespass.4 Now the [scholars] asked: If they ascended [the altar], must they be taken down? Rabbah maintained: They must be taken down; R. Joseph maintained: They must not be taken down!5 — The question arises on both Rabbah's and R. Joseph's views. The question arises on Rabbah's view, [for you can argue:] Rabbah rules thus only in respect of the altar, [for] what is eligible for it, it sanctifies,6 and what is not eligible for it, it does not sanctify;7 but the barrier may receive it even when it is not eligible for it. Or perhaps, there is no difference? The question arises on R. Joseph's view, [for you may argue:] R. Joseph rules thus only there, since it is one place;8 but here, that they are two places,9 it is not so. Or perhaps, there is no difference? The question stands over. That which is certain to Rabbah in one direction and to R. Joseph in the opposite direction, was a question to R. Jannai. For R. Jannai asked: If the limbs of the burnt-offering of a private bamah ascended the altar10 and were taken down, what is the law? If the fire has not taken hold of them, there is no question;11 the question arises where the fire had taken hold of them: what then? The question stands over. It was stated: As for night slaughtering at a private bamah, Rab and Samuel [disagree]. One maintains: It is valid; the other maintains: It is invalid.12 Now, they disagree on R. Eleazar's [difficulty]. For R. Eleazar pointed out a contradiction between texts. It is written, And he said.’ ‘Ye have dealt treacherously; roll a great stone unto me this day’,13 But it is written: And Saul said.’ ‘Disperse yourselves among the people, and say unto them: Bring me hither every man his ox, and every man his sheep, and slay them here, and eat; and sin not against the Lord in eating with the blood’. And all the people brought every man his ox with him that night, and slew them there.14 One master answered: one [text] applies to hullin, the other to sacrifices.15 The other master answered: One refers to the sacrifices of a great bamah,16 the other refers to the sacrifices of a minor bamah. It was stated: As for the burnt-offering of a private bamah, Rab maintained: It does not require flaying and dismembering; while R. Johanan said: It does require flaying and dismembering. Now, they disagree on R. Jose the Galilean[‘s dictum]. For it was taught, R. Jose the Galilean said: The burnt-offering[s] which the Israelites sacrificed in the wilderness17 did not require flaying and dismembering, because flaying and dismembering were required only from [the erection of] the Tent of Meeting and onward. One master holds: From [the erection of] the Tent of Meeting and onward, there was no difference [in this respect] between the great bamah and the minor bamah; while the other master holds: At the great bamah, yes; at the lesser bamah, no. It was taught in accordance with R. Johanan: In the [following] matters the great bamah differed from the minor bamah: Horn, ascent, base, and squareness [were required at] the great bamah; but there were no horn, ascent, base and squareness at a minor bamah.18 There were a laver and its base at the great bamah, but there were no laver and base at a minor bamah. The breast and the thigh were [waved] at the great bamah, but there were no breast and thigh at a minor bamah. In the [following] matters the great bamah and a minor bamah were alike: shechitah was required at the great bamah and at a minor bamah; flaying and dismembering were required at the great and at the minor [bamoth]. Blood permitted, and rendered piggul19 at the great and at a minor [bamoth]. [The laws of] blemishes and time20 [operated] at the great and at a minor [bamah]. BUT TIME, NOTHAR AND DEFILEMENT WERE ALIKE IN BOTH. Our Rabbis taught: How do we know that time operates at a minor bamah as at a great bamah? For [you might argue:] the Torah ordered [flesh] that was kept overnight21 to be burnt, and [flesh] that went out [of its permitted boundaries] to be burnt:22 just as flesh which went out is fit at a [minor] bamah,23 so [flesh] which was kept overnight is fit at a [minor] bamah. But does not [the reverse] follow from birds, a minori: the altar, or not? Here too Rashi explains that it was taken within after it was slaughtered. killed unritually, when they cease to be subject to trespass. same as other sacrifices which were disqualified in the Sanctuary, but as though they were killed unritually. Thus he holds that the barriers have not received them. Whereas R. Joseph, who rules that they must be taken down, holds that the barriers have received them. at a public bamah, which was slaughtered at a private bamah. private bamah, and his emphasis on ‘this day’ proves that the night was not valid for slaughtering. would wait until they could sacrifice at the public bamah. piggul.