Zevachim — Daf 10a

השוחט את הבהמה ע"מ לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אסורה מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן חוץ מפנים

ריש לקיש אמר מותרת אין מחשבין מעבודה לעבודה ולא ילפינן חוץ מפנים

ואי אשמעינן בהא בהא אמר ריש לקיש אבל פנים מפנים אימא מודי ליה לרבי יוחנן

ואי אשמעינן הא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בההיא אימא מודי ליה לריש לקיש צריכי

כי אתא רב דימי אמר מתיב רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן ורבי אילא לסיועיה לריש לקיש

רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן ומה במקום שאם אמר הריני שוחט חוץ לזמנו שהוא כשר שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ לזמנו פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמו פסול שחטו על מנת לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול

מתקיף לה רבא בר אהילאי מה לחוץ לזמנו שכן כרת

אלא אמר רבא בר אהילאי הכי קאמר ומה מקום שאם אמר הריני שוחט חוץ למקומו שהוא כשר שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמו שהוא פסול [שחטו ע"מ] לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול

מתקיף לה רב אשי מה לחוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים תאמר בשלא לשמו שאינו נוהג אלא בפסח וחטאת

אלא אמר רב אשי הכי קאמר ומה במקום שאם אמר הריני שוחט לשם פלוני שהוא כשר לזרוק דמו (שלא לשמו) לשם פלוני פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן שהוא פסול [שחטו ע"מ] לזרוק דמן שלא לשמן אינו דין שיהא פסול

רבי אילא לסיועיה לריש לקיש לא תאמר בזריקה ותיתי מק"ו מבינייא משחיטה וקבלה למאי הלכתא כתב רחמנא לומר דאין מחשבין מעבודה לעבודה

מתקיף לה רב פפא ודלמא דמחשבין מעבודה לעבודה

אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי מקל וחומר דרב אשי

ואידך פריך הכי מה להנך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות

ואידך השתא מיהא בשלמים קיימין

איתמר שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה רב נחמן אמר פסולה רבה אמר כשרה והדר ביה רבה לגבי רב נחמן מק"ו דרב אשי:

רבי אליעזר אומר אף (את) האשם: תניא אומר ר' אליעזר חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא מה חטאת שלא לשמה פסולה אף אשם שלא לשמו פסול

אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה

אמר לו רבי אליעזר פסח יוכיח שדמו למטה ושחטו שלא לשמו פסול

אמר לו רבי יהושע מה לפסח שכן זמנו קבוע

אמר לו רבי אליעזר חטאת תוכיח

אמר לו רבי יהושע

If one slaughters an animal with the express intention of sprinkling its blood or burning its fat to an idol, — R. Johanan said: It is forbidden [for any use] ,1 [for] an [effective] intention can be expressed at one service in respect to another service, and we learn ‘without’ from ‘within’.2 Resh Lakish rules that it is permitted,3 for an [effective] intention cannot be expressed at one service in respect of another service, and we do not learn ‘without’ from ‘within’. [Now these are both necessary.] For if we were informed [of their views] in the latter case, I might argue that Resh Lakish rules [thus only] in this instance, yet he agrees with R. Johanan [that] ‘within’ [is learnt] from ‘within’.4 While if we were informed [of their views] in the former instance, I might argue that R. Johanan rules [thus only] there, yet he agrees with Resh Lakish in the present case.5 Thus both are required. When R. Dimi came,6 he said: R. Jeremiah raised an objection in support of R. Johanan, while R. Ela [did so] in support of Resh Lakish. R. Jeremiah in support of R. Johanan: If it is valid where one says, ‘Behold, I slaughter after its time [for slaughtering],’7 yet it is invalid if one slaughters it with the intention of sprinkling the blood after time; then seeing that it is invalid if he declares, ‘Behold, I slaughter for the sake of something else,’ is it not logical that it is invalid if one slaughters it with the intention of sprinkling the blood for the sake of something else? To this Raba b. Ahilai demurred: As for [intending to sprinkle its blood] after time, the reason [that this invalidates it even at the slaughtering] is that it entails kareth!8 Rather said Raba b. Ahilai, This is his argument: If it is valid where one says, ‘Behold, I slaughter [this sacrifice] without its precincts,’9 yet it is invalid when one slaughters it with the intention of sprinkling its blood without its precincts; then seeing that it is invalid when he declares, ‘Behold, I slaughter for the sake of something else,’is it not logical that it is invalid if one slaughters it with the intention of sprinkling the blood for the sake of something else? To this R. Ashi demurred: As for [its unfitness when one intends sprinkling the blood] without its precincts, the reason is because it operates [as a disqualification] in the case of all sacrifices. Will you say that the same applies in the case of an intention for the sake of a different sacrifice, which does not operate [thus] save in the case of a Passover-offering and a sin-offering? Rather said R. Ashi, This is how he argues: If it is valid where one says, ‘Behold, I slaughter [this sacrifice] in the name of so-and-so,’10 yet it is invalid [if one declares his intention] to sprinkle its blood for the sake of so-and-so; then seeing that when he declares, ‘Behold, I slaughter [it] for the sake of something else,’ it is invalid,11 is it not logical that it is invalid if he slaughters it with the intention of sprinkling the blood for the sake of something else? R. Ela [raised an objection] in support of Resh Lakish: Let it not be stated in the case of sprinkling12 and it could be inferred a miniori from slaughtering and receiving;13 then for what purpose did the Divine Law state [it]? To teach that you cannot [effectively] express an intention in respect of one service at a [previous] service.14 To this R. Papa demurred: Yet perhaps [its purpose is on the contrary to intimate] that you can express an intention in respect of one service at a [previous] service? — If so, let Scripture be silent about it, and infer it by R. Ashi's a minori argument. And the other?15 — Refute [the argument] thus: as for those [slaughtering and receiving], the reason may be that they require the north16 and are present at the inner sin-offerings. And the other?17 — Now, at all events, we are discussing peace-offerings.18 It was stated: If one slaughters it in its own name with the intention of sprinkling its blood for the sake of something else, — R. Nahman says: It is invalid; Rabbah says: It is valid. But Rabbah retracted on account of R. Ashi's a minori argument. R, ELIEZER SAID: THE GUILT-OFFERING TOO. It was taught: R. Eliezer said: A sin-offering comes on account of sin, and a guilt- offering comes on account of sin: just as a sin-offering [slaughtered] under a different designation is invalid, so is a guilt-offering invalid [if slaughtered] under a different designation. Said R. Joshua to him: That is not so. If you say [thus] of the sin-offering, [the reason is] because its blood is [sprinkled] above [the scarlet line].19 Said R. Eliezer to him: Let the Passover-offering prove it: though its blood is [sprinkled] below, yet if one slaughters it for the sake of something else it is invalid. As for the Passover-offering, replied R. Joshua, the reason is that it has a fixed time. Said R. Eliezer to him: Then let the sin-offering prove it. R. Joshua replied: done within the Temple. illegitimate intention is in respect of something that is done within, and therefore we learn by analogy from piggul that his intention is effective. and the Babylonian academics to transmit the teachings of one to the other. he is liable to kareth. Since it is so strict, it is natural that an illegitimate intention in respect of one service expressed at an earlier service is effective. how much the more sprinkling, which may not be performed by a zar. And if you answer that slaughtering may be more stringent because a Passover-offering slaughtered for others than those enrolled for it is invalid; then let receiving prove it, where this disqualification does not operate. sprinkled on the lower half; a scarlet line on the altar demarcated them. — The fact that the blood of the sin-offering was sprinkled above that line may be the reason for greater stringency.