Yoma — Daf 84a

למקטליה בדבר הנזרק

תניא כוותיה דשמואל כשהורגין אותו אין הורגין אותו אלא בדבר הנזרק דחייף ביה מסתכן דנכית ליה מיית דחייף ביה מסתכן מאי תקנתיה נישלח מאניה ונירהיט רב הונא בריה דרב יהושע חף ביה חד מינייהו בשוקא שלחינהו למאניה ורהיט אמר קיימתי בעצמי (קהלת ז, יב) החכמה תחיה בעליה

דנכית ליה מיית מאי תקנתיה אמר אביי ניתי משכא דאפא דדיכרא וניכתוב עליה אנא פלניא בר פלניתא אמשכא דאפא דיכרא כתיבנא עלך כנתי כנתי קלירוס ואמרי לה קנדי קנדי קלורוס יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונשלחינהו למאניה ולקברינהו בי קברי עד תריסר ירחי שתא ונפקינהו ונקלינהו בתנורא ונבדרינהו לקטמיה אפרשת דרכים והנך תריסר ירחי שתא כי שתי מיא לא לישתי אלא בגובתא דנחשא דילמא חזי בבואה דשידא וליסתכן כי הא דאבא בר מרתא הוא אבא בר מניומי עבדא ליה אימיה גובתא דדהבא

ועוד אמר ר' מתיא ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא

והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא

מאי עבדא ליה אמר רב אחא בריה דרב אמי מי שאור שמן זית ומלח רב יימר אמר שאור גופיה שמן זית ומלח רב אשי אמר משחא דגדפא דאווזא אמר אביי אנא עבדי לכולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלינהו בנורא אמרא חדתא ואדביק בככי דריה עבדי הכי ואיתסאי

ממאי הוה מחמימי חמימי דחיטי ומשיורי כסא דהרסנא ומאי סימניה כד רמי מידי בככיה ואתא דמא מבי דרי רבי יוחנן כי חש בצפידנא עבד הכי בשבתא ואיתסי ורבי יוחנן היכי עביד הכי אמר ר"נ בר יצחק שאני צפידנא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים

אמר ליה רב חייא בר אבא לר' יוחנן כמאן כר' מתיא בן חרש דאמר החושש בפיו מטילין לו סם בשבת א"ל שאני אומר בזו ולא באחרת

לימא מסייע ליה מי שאחזו ירקון מאכילין אותו בשר חמור מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת דברי ר' מתיא בן חרש וחכ"א באילו אין בהם משום רפואה באלו למעוטי מאי מאי לאו למעוטי סם

לא למעוטי מקיזין דם לסרונכי ה"נ מסתברא דתניא שלשה דברים א"ר ישמעאל בר' יוסי ששמע משום רבי מתיא בן חרש מקיזין דם לסרונכי בשבת ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת

וחכ"א באילו אין בהן משום רפואה באילו למעוטי מאי מאי לאו אתרתי בתרייתא ולמעוטי דרישא לא אתרתי דרישא קמייתא ולמעוטי דסיפא

as to killing it by throwing something at it. It was taught in accordance with Samuel: When one kills it, one does so only with something thrown against it. One against whom it rubs itself is endangered; one whom it bites, dies. ‘One against whom it rubs itself is endangered’. What is the remedy?-Let him cast off his clothing, and run . As happened with R. Huna, the son of R. Joshua, against whom one mad dog rubbed itself in the market-place: he stripped off his garments and ran, saying: I fulfilled in myself. ‘Wisdom preserveth the life of him who hath it’. ‘One whom it bites, dies’. What is the remedy? — Abaye said: Let him take the skin of a male hyena. and write upon it: I, So-and-so, the son of that-and-that woman, write upon the skin of a male Hyena: Hami, kanti, kloros. God, God, Lord of Hosts, Amen, Amen, Selah,. Then let him strip off his clothes, and bury then, in a grave [at cross-roads], for twelve months of a year. Then he should take them out and burn them in an oven, and scatter the ashes. During these twelve months, if he drinks water, he shall not drink it but out of a copper tube, lest he see the shadow of the demon and be endangered. Thus the mother of Abba b. Martha, who is Abba b. Minyumi, made for him a tube of gold [for drinking purposes]. FURTHERMORE DID R. MATTHIA SAY. R. Johanan suffered from scurvy. He went to a matron, who prepared something for him on Thursday and Friday. He said to her: How shall I do it on the Sabbath? She answered him,: Then you will not need it [any more]. He said: But if I should need it, what then,? She replied: ‘Swear unto me by the God of Israel that you will not reveal it’ [to others]; whereupon he swore: ‘To the God of Israel I shall not reveal it’. She revealed it to him, and he went forth and expounded it in his lecture. But he had sworn to her? — [He swore]: ‘To the God of Israel I shall not reveal it’ [which implies] but to His people I shall reveal it! But this is a profanation of the Name? — It was so that he had explained it [the meaning of his oath] to her from the very beginning. What did she give to him? R. Aha, the son of R. Ammi said: The water of leaven, olive oil and salt. R. Yemar said: Leaven itself, olive oil and salt. R. Ashi said: The fat of a goose-wing. Abaye said: l tried everything without achieving a cure for myself, until an Arab recommended: ‘Take the stones of olives which have not become ripe one third, burn them in fire upon a new rake, and stick them into the inside of the gums’. I did so and was cured. Whence does [scurvy] come? — From [eating] very hot wheat [-en bread], and from the [overnight] remnants of a pie of fish-hash and flour. What is its symptom? — If he puts anything between his teeth, his gums will bleed. When R. Johanan suffered from scurvy, he applied this [remedy] on the Sabbath and was healed. How could R. Johanan do that? — R. Nahman b. Isaac said: It is different with scurvy, because whereas it starts in the mouth, it ends in the intestines. R. Hiyya b. Abba said to R. Johanan: According to whom is it? According to R. Matthia b. Heresh who said that if one has pains in his throat one may pour medicine into his mouth on the Sabbath? — I say: In this case, but in no other. Shall we say that the following [teaching] supports his view? If one is attacked by jaundice one may give him to eat the flesh of a donkey; if one was bitten by a mad dog, one may give him to eat the lobe of its liver; and to one who has pains in his mouth may be given medicine on the Sabbath — this is the view of R. Matthia b. Heresh; but the Sages say: These are not considered cures — Now what does ‘these’ mean to exclude? Won't you say it is meant to exclude medicine? No, it is meant to exclude blood-letting in case of asphyxia. Thus also does it seem logical. For it was taught: R. Ishmael son of R. Jose reported three things in the name of R. Matthia b. Heresh: One may let blood in the case of asphyxia on the Sabbath, and one whom a mad dog has bitten may be given to eat the lobe of its liver, and one who has pains in his mouth may be given medicine on the Sabbath, whereas the Sages hold: These are not considered cures. Now what does ‘these’ exclude? Would you not say ‘these’ excludes the two latter one, and not the first one? — No, it means to exclude the first two ones, and not the last one.