Yoma — Daf 78a

מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית מכאן ואילך היה מתגבר ועולה עד שמגיע לפתח בית דוד כיון שמגיע לפתח בית דוד נעשה כנחל שוטף שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות שנאמר (זכריה יג, א) ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם לחטאת ולנדה

אמר רב יוסף מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים ולית הילכתא כוותיה

(תינח יום הכפורים דליכא מנעל) שבת דאיכא מנעל מאי אמר נחמיה חתניה דבי נשיאה אנא חזיתיה לרבי אמי ורבי אסי דמטו עורקומא דמיא ועברוה דרך מלבוש

תינח מנעל סנדל מאי איכא למימר אמר רב ריחומי אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש רב אשי אמר סנדל לכתחלה לא

ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא רבינא לא אתא למחר בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא אמר ליה מאי טעמא לא אתא מר לפירקא אמר ליה הוה כאיב לי כרעאי איבעי לך למיסם מסאני גבא דכרעא הוה

איבעי לך למרמא סנדלא אמר ליה עורקמא דמיא הוה באורחא איבעי לך למעבריה דרך מלבוש אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי סנדל לכתחלה לא

תני יהודה בר גרוגרות אסור לישב על גבי טינא ביום הכפורים אמר רבי יהושע בן לוי ובטינא מטפחת אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח אמר רב יהודה מותר להצטנן בפירות רב יהודה מצטנן בקרא

רבה מצטנן בינוקא רבא מצטנן בכסא דכספא אמר רב פפא כסא דכספא מלא אסור חסר שרי דפחרא אידי ואידי אסור משום דמישחל שחיל רב (פפא) אמר כסא דכספא חסר נמי אסור משום דמזדריב

זעירא בר חמא אושפיזכנין דרבי אמי ורבי אסי ורבי יהושע בן לוי ודכולהו רבנן דקיסרי הוה אמר ליה לרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי בר אריא תא אימא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך מטפחת היה לו בערב יום הכפורים ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובין ולמחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו ערב תשעה באב שורה אותה במים ולמחר מעבירה על גבי עיניו

וכן כי אתא רבה בר מרי אמר בערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ומניחה תחת מראשותיו ולמחר מקנח פניו ידיו ורגליו בערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובין ולמחר מעבירה על גבי עיניו אמר ליה ר' יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא איפכא אמרת לן ואותיבנך סחיטה

אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב עמרם אמר רבה בר בר חנה שאלו את רבי אלעזר זקן ויושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות או אינו צריך

מאי קא מיבעי להו הכי קא מיבעי להו כי הא דאמר רב אידי בר אבין דבר זה הניחו להם לבי נשיאה כדי להתגדר בו צריך ליטול רשות או דילמא כיון דזקן ויושב בישיבה אין צריך עמד ר' צדוק בן חלוקה על רגליו ואמר אני ראיתי את רבי יוסי בן זימרא שזקן ויושב בישיבה היה ועמד במעלה מזקנו של זה ונטל רשות להתיר בכורות

אמר ליה ר' אבא לא כך היה מעשה אלא כך היה מעשה ר' יוסי בן זימרא כהן היה והכי קא מיבעיא ליה הלכה כר"מ דאמר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו או דילמא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו ופשט ליה הלכה כרשב"ג

ותו קא מבעיא להו מהו לצאת בסנדל של

which will bubble forth from under the threshold of the Sanctuary. From there onwards it becomes bigger, rising higher and higher, until it reaches the entrance to the House of David. As soon as it reaches the entrance to the house of David, it becomes even as a swiftly running brook, in which men and women afflicted with gonorrhoea, menstruating women, and women after childbirth bathe, as it is said: In that day there shall be a fountain opened to the house of David and to the inhabitants of Jerusalem, for purification and for sprinkling. Said R. Joseph: Hence there is an intimation that a menstruating woman [at her purification] must sit in water [that reaches in height] up to the neck. But the law is not in accord with him. (That will be right on the Day of Atonement, on which no sandal is worn). But what about the Sabbath on which sandals are worn? — R. Nehemiah, the son-in-law of the Prince, said: I saw R. Ammi and R. Assi who reached a pool of water and crossed it dressed. That is all right in shoes, but what can be said in the case of sandals? R. Rihumi said: I saw Rabina, who crossed it in sandals. R. Ashi said: One must not do so at the outset in sandals. The Exilarch once came to Hagronia to the house of R. Nathan. Rafram and all the Rabbis attended his lecture, Rabina did not. Next day Rafram wanted to remove Rabina from the mind of the Exilarch, so he said to him: ‘Why did you not come to the lecture, Sir’? He answered: ‘My foot hurt me’. ‘You should have put shoes on’! ‘It was the back of the foot’. ‘You should have put sandals on’. He answered: ‘A pool of water was in the way’. ‘You should have crossed it in them,’. He replied: ‘Don't you hold, Sir, the view of R. Ashi, that one must not at the outset do so in sandals’! Judah b. Gerogeroth taught: It is forbidden to sit on moist muddy ground on the Day of Atonement. R. Joshua b. Levi said: This refers to mud which makes wet [those sitting on it]. Abaye said: If it is moist enough to moisten other subjects. Rab Judah said: It is permitted to cool off [by sitting] on fruit on the Day of Atonement. Rab Judah would cool off through squash, Raba through fresh twigs, Rabbah through a silver cup. R. Papa said: On a silver vessel one may not cool oneself if it is full; it is permissible only when it is not full. On an earthen vessel it is forbidden in either case, because [the unglazed vessel] lets the moisture ooze through. R. Papa said: A silver vessel, if not full, is also forbidden for use as a cooler-off, because it may be upset. Ze'iri b. Hama was the host of R. Ammi and R. Assi, and R. Joshua b. Levi, and of all the Rabbis of Caesarea. He said to R. Joseph the son of R. Joshua b. Levi: O, son of a great man, come and let me tell you a fine custom that your father had. He had a towel from the eve of the Day of Atonement, which he soaked in water, made it into a kind of dry vessel, and on the morrow would wipe his face, hands and feet with it. On the eve of the ninth of Ab he would soak it in water and on the morrow he would stroke his eyes with it. Similarly when Rabbah b. Mari came he reported: On the eve of the ninth of Ab a towel was brought to him, he soaked it in water, and put it under his head. On the morrow he would therewith wipe his face, hands and feet. On the eve of the Day of Atonement one brought him a towel, which he soaked in water and made it into a kind of dry vessel, and on the morrow he stroked his eyes with it. Said R. Jacob to R. Jeremiah b. Tahlifa: You had told us the matter in just the opposite fashion and we refuted you by reference to prohibition of wringing out. R. Menashiah b. Tahlifa, in the name of R. Amram, on the authority of Rabbah b. Bar Hanah said: The following question was propounded to R. Eleazar: Must a scholar, who is a member of an Academy, obtain special permission to declare a firstborn animal allowed, or does he not need that special permission? What was it that appeared doubtful to them? — This is what they wanted to know: In accord with the statement of R. Iddi b. Abin that ‘this matter was left in the hands of the Prince as a special distinction for himself’, the question is: Must [the elder] receive permission, or, since he is an elder and a member of an Academy, he need not? R. Zadok b. Haloka thereupon stood up and said: I saw R. Jose b. Zimra who was both an elder and a member of an Academy, and indeed was superior to the grandfather of this our Prince, yet obtained permission to declare firstborn animals for profane use! — R. Abba replied to him: It was not like this, but rather, this was the fact: R. Jose b. Zimra was a priest, and this was his problem: Is the halachah in accord with R. Meir, who said: One who is suspected concerning a matter may neither judge nor offer testimony in connection therewith; or is the halachah in accord with R. Simeon b. Gamaliel who said: Such a one would be trustworthy in a case concerning his neighbour, but not in a case concerning himself? The answer given was: The halachah is in accord with the view of R. Simeon b. Gamaliel. Furthermore did they ask [R. Eleazar]: How about