Yoma — Daf 59b

עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן אבל מדאורייתא אין מועלין בהן

מנא הני מילי אמר עולא אמר קרא (ויקרא יז, יא) לכם שלכם יהא דבי רבי שמעון תנא (ויקרא יז, יא) לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה

ור' יוחנן אמר א"ק (ויקרא יז, יא) הוא לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף לפני כפרה אין בו מעילה

ואימא לאחר כפרה כלפני כפרה מה לפני כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ולא והרי תרומת הדשן

Now the dispute touches only the question as to whether [there is a trespass] Rabbinically;1 according to Biblical law, however, there is no trespass.2 When [do we know] these things ? — ‘Ulla said: Scripture said : ‘To you’3 i.e., it belongs to you. The school of R. Simeon taught: To make atonement4 i.e., I have given it for atonement, but not for [the law of] trespass [to apply]. R. Johanan said: Scripture said: ‘It’ i.e., [implying that] it is before atonement: just as after atonement one cannot be guilty of trespass concerning it,5 thus can one before atonement not be guilty of trespass concerning it. But perhaps say: It is after the atonement as before the atonement: just as before the atonement one may become guilty of trespass concerning it, so also after atonement may one become guilty of trespass concerning it? — There is nothing concerning which one can become guilty of trespass, once the atonement touching it has been fulfilled.6 But there is the removal of the ashes [from the altar]?7 it. must be hid away, are not available for private use, and are hence still the property of the Sanctuary, to which the laws of trespass apply though the commandment concerning it has already been fulfilled.