Yevamot — Daf 120b

סימן מובהק קא מיפלגי מר סבר סימן מובהק ומר סבר לאו סימן מובהק

ולהך לישנא דאמר רבא סימנין דאורייתא הא קתני אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו

גופו דארוך וגוץ כליו דחיישינן לשאלה ואי חיישינן לשאלה חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן

לא שיילי אינשי אוכפא דמסקיב ליה לחמרא מצאו קשור בכיס ובארנקי ובטבעת היכי מהדרינן

טבעת חייש לזיופי כיס וארנקי מנחשי אינשי ולא מושלי ואיבעית אימא כליו בחיורי וסומקי:

ואפילו ראוהו מגוייד וכו': למימרא דמגוייד חיי ורמינהי אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו אפילו מגוייד ואפי' גוסס טמויי לא מטמא הא מיחייא לא חיי

אמר אביי לא קשיא הא ר"ש בן אלעזר הא רבנן דתניא מעידין על המגוייד ואין מעידין על הצלוב רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על המגוייד אין מעידין מפני שיכול לכוות ולחיות

ומי מצית לאוקומי כר"ש בן אלעזר והא קתני סיפא מעשה בעסיא באחד ששילשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו ואמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא מן הארכובה ולמטה לא תנשא

שאני מיא דמרזו מכה

והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקיל ספסירא וגיידיה לגמליה ולא אפסיקתיה לנערותיה אמר אביי ההיא כחישא הויא

רבא אמר בסכין מלובנת ודברי הכל:

והחיה אוכלת וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא ממקום שאין נפשו יוצאה אבל ממקום שנפשו יוצאה מעידין

וא"ר יהודה אמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים וברח מעידין

איני והאמר רב יהודה אמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חי הוא וסופו למות

אלא מעתה יהא גולה על ידו אלמה תניא שחט שנים או רוב שנים הרי זה אינו גולה הא איתמר עלה אמר רב הושעיא חיישינן שמא הרוח בלבלתו אי נמי שמא איהו

constitutes a distinct  identification mark  that they differ. One Master is of the opinion that it constitutes a distinct identification mark,  and the other Master is of the opinion that it does not constitute a distinct identification mark. With reference to the version according to which Raba stated that 'identification marks are valid Pentateuchally' [the objection might be raised:] Surely it was taught, THOUGH THERE WERE ALSO MARKS ON THE MAN'S BODY OR CLOTHING!  — As to the BODY [the marks indicated by the witnesses were only that the corpse was] long or short;  and as to one's CLOTHING [no reliability can be placed upon their identification] since borrowing might be apprehended.  If, however, borrowing is to be apprehended how could we allow the return of an ass  on [the strength of] the identification marks of a saddle!  — People do not borrow a saddle because it makes the back of the ass sore.  Where one 'found it tied to a bag, a purse or a seal-ring',  how do we allow its return!  — As to a seal-ring one is afraid of forgery;  as to one's bag and purse, people are superstitious  and do not lend such objects.  And if you prefer I might say [that the identification marks of one's] CLOTHING [consisted in a statement] that they were white or red. EVEN THOUGH THE WITNESSES HAVE SEEN HIM WITH HIS ARTERIES CUT etc. This then implies that a man whose arteries have been cut may live; but this is inconsistent with the following: A person does not cause defilement  before his soul has departed, even though his arteries had been cut and even though he is in a dying condition.  [Thus it follows that] it is only defilement that he does not cause but that it is impossible for him to live!  — Abaye replied: This is no difficulty. The one represents the view of  R. Simeon b. Eleazar; the other that of  the Rabbis. For it was taught: Evidence may be legally tendered on [the death of a person] whose arteries were cut,  but no such evidence may be tendered concerning one crucified. R. Simeon b. Eleazar ruled: No such evidence may be legally tendered even concerning one whose arteries were cut, because [the wounds] might be cauterized and [the man] may survive.  Can this,  however, be reconciled  with the views of R. Simeon b. Eleazar? Surely in the final clause  it was taught: It once happened at Asia that a man  was lowered into the sea and Only his leg was brought up,  and the Sages ruled: [If the recovered leg contained the part] above the knee [the man's wife] may marry again,  [but if it contained only the part] below the knee she may not remarry!  — Waters are different since they irritate the wound.  But, surely, Rabbah b. Bar Hana related: I myself have seen an Arab merchant who took hold of a sword and cut open the arteries of his camel, but this did not cause it to cease its cry!  — Abaye replied: That [camel] was a lean animal. Raba replied: [The operation was performed] with a glowing hot knife,  and this is in agreement with the opinion of all. OR BEING DEVOURED BY A WILD BEAST etc. Rab Judah stated In the name of Samuel: This has been taught only in the case [where the attack was] not on a vital organ,  but where it was on a vital organ, evidence may be legally tendered. Rab Judah further stated in the name of Samuel: If a person whose two organs  or the greater part of them were cut  escaped, evidence [of his death] may be legally tendered.  But this cannot be! For, surely, Rab Judah stated in the name of Samuel: If a man whose two [organs]  or the greater part of them were cut  indicated by gestures, 'Write a letter of divorce for my wife', [such document] is to be written and delivered [to his wife]!  — He is alive  but will eventually die.  If this is so  one  should go into exile  on account of him; while, in fact,  it was taught: If a man cut [unwittingly] the two, or the greater part of the two [organs  of another man] he is not to go into exile! — Surely in connection with this it was stated that R. Hoshaia explained: The possibility must be taken into consideration that the wind might have aggravated the wound  or that he himself  also may