Yevamot — Daf 111a

תיתיב גביה ממה נפשך אי קנויה היא הא קנויה היא ואי לאו קנויה היא הא נכרית בעלמא היא

וכי תימא קטנה אמאי תמתין עד שתגדיל ותחלוץ תיתיב גביה אי קנויה היא הא קנויה היא אי לאו קנויה היא נוכריתא בעלמא היא אם כן חרשת במה תיפוק

אמר רב ששת הכי נמי מיסתברא כדקא מתרץ רב חסדא אליבא דרב

דתניא שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנה וחרשת מת בעלה של קטנה חרשת יוצאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ

מת בעלה של חרשת קטנה יוצאה בגט וחרשת אסורה לעולם ואם בא על החרשת נותן לה גט והותרה

אי אמרת בשלמא חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה ואינה קנויה משום הכי דכי בא על החרשת נותן לה גט והותרה דאמרת ממה נפשך אי קטנה קנויה היא הא נפקא משום אחות אשה אי לאו קנויה שפיר מיבם

אלא אי אמרת חרשת קנויה ואינה קנויה קטנה קנויה ומשויירת כי בא על חרשת אמאי נותן גט והותרה הויא ליה ביאה פסולה וביאה פסולה לא פטרה

הא מני רבי נחמיה היא דאמר ביאה פסולה פוטרת מחליצה

אי רבי נחמיה אימא סיפא מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנה וחרשת ומת בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת נאסרו שתיהן עליו כיצד תקנתן חרשת יוצאת בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ

אי אמרת בשלמא חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה ואינה קנויה ורבנן היא משום הכי תמתין עד שתגדיל ותחלוץ דדלמא קדים ובעיל חרשת ברישא והויא ליה ביאה דקטנה ביאה פסולה

אלא אי אמרת רבי נחמיה הא אמר ביאה פסולה פטרה

אלא שמע מינה רבנן היא ש"מ

אמר רב אשי מרישא נמי שמע מינה דרבנן היא דקתני אם בא על החרשת נותן לה גט והותרה ולא קתני אם בא על הקטנה נותן לה גט והותרה

אי משום הא לא איריא חרשת דלית לה תקנתא דהיתירא קתני תקנתא דאיסורא קטנה דאית לה תקנתא דהיתירא לא תני תקנתא דאיסורא:

מתני׳ מי שהיה נשוי לשתי יתומו' קטנות ומת ובא יבם על הראשונה וחזר ובא על השניה או שבא אחיו על השניה

Let her  continue to live with him in any case. For if [a deaf woman] is acquired  then she is of course acquired,  and if she is not acquired,  then she is a mere stranger.  And should you argue, 'why should the minor wait until she grows up and then performs halizah? Let her  continue to live with him [for the same reason  that] if she is [properly] acquired  then she is of course acquired,  and if she is not acquired,  then she is a mere stranger';  if so [it could be retorted] whereby should the deaf [widow] be released! R. Shesheth said: Logical deduction leads also to the interpretation R. Hisda imparted to Rab's ruling.  For it was taught: If two brothers were married to two orphan sisters,  a minor and a deaf woman, and the husband of the minor died, the deaf widow is released by means of a letter of divorce  while the minor waits until she is of age, when she performs halizah.  If the husband of the deaf woman dies, the minor is released by a letter of divorce  while the deaf widow is forever forbidden [to marry again].  If, however, he cohabited with the deaf widow  he must give her a letter of divorce and she  becomes permitted [to marry any other man].  Now, if you grant that a deaf wife is partially acquired  [and that concerning] a minor [it is doubtful whether] she is [fully] acquired  or not acquired [at all], one can well see the reason why when he cohabited with the deaf widow he gives her a letter of divorce and she becomes permitted [to marry any other man]. For you may rightly claim that in any case [she becomes permitted]. If the minor is acquired,  [the deaf widow] is rightly released as his wife's sister;  and if she is not acquired [at all] he has quite lawfully contracted with her  the levirate marriage.  If you contend, however, [that concerning] a deaf woman [it is doubtful whether] she is acquired  or not acquired [at all], and that a minor is partially acquired,  [the difficulty arises] why should the deaf widow, if he cohabited with her and gave her a letter of divorce, be permitted [to marry again] when the cohabitation with her was unlawful,  and an unlawful cohabitation does not release a woman?  — It is possible that this statement represents the view of  R. Nehemiah who ruled that an unlawful cohabitation exempts [a widow] from halizah. If [this statement represents the view of] R. Nehemiah read the final clause: 'If a man was married to two orphans,  one of whom was a minor and the other deaf, and died 'and the levir cohabited with the minor and then cohabited with the deaf widow, or a brother of his cohabited with the deaf widow,  both are forbidden to him.  How do they obtain redress? The deaf woman is released by a letter of divorce  while the minor waits until she is of age 'when she performs halizah'.  Now, if you grant  that a deaf wife is partially acquired [and that concerning] a minor [it is doubtful whether she is fully] acquired or not acquired [at all],  and [that the opinion in this statement] is that of the Rabbis,  one can well understand the reason why  'the minor  waits until she is of age, when she performs halizah', since [otherwise]  he might cohabit with the deaf widow first,  and the [subsequent] cohabitation with the minor would [thereby] be rendered an unlawful cohabitation.  If you contend, however, [that the opinion in the statement is that of] R. Nehemiah,  surely he [it may be objected] ruled that an unlawful cohabitation does exempt!  Consequently it must be concluded [that the opinion in the statement is that of] the Rabbis. Our point is thus proved. R. Ashi said: From the first clause  also it may be inferred that [the opinion expressed] is that of the Rabbis. For it was stated, 'If,  however, he cohabited with the deaf widow he must give her a letter of divorce and she becomes permitted [to marry any other man]', but it was not stated,  'If he cohabited with the minor, he must give her a letter of divorce and she becomes permitted'!  — If this is all, there is not much force in the argument; since in respect of the deaf widow for whom no lawful redress is possible  mention had to be made of redress obtained through a forbidden act,  but concerning a minor, for whom lawful redress is possible,  no redress obtainable through a forbidden act was mentioned. MISHNAH. IF A MAN WHO WAS MARRIED TO TWO ORPHANS WHO WERE MINORS DIED, AND THE LEVIR COHABITED WITH ONE,  AND THEN HE ALSO COHABITED WITH THE OTHER,  OR A BROTHER OF HIS COHABITED WITH THE OTHER,