Taanit — Daf 5a

רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק וכן אמר רב ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק

ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מר"ה עד יוה"כ ומתחיל וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:

מתני׳ עד מתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח ר' מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב, כג) ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון:

גמ׳ א"ל רב נחמן לר' יצחק יורה בניסן יורה במרחשון הוא (דתנן) יורה במרחשון ומלקוש בניסן א"ל הכי אמר רבי יוחנן בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה (יואל א, ד) יתר הגזם אכל הארבה וגו' אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן

אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אמר להם אעפ"כ צאו וזרעו נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים

יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן הקריבו עומר בששה עשר בניסן נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום

ועל אותו הדור הוא אומר (תהלים קכו, ה) הזורעים בדמעה ברנה יקצרו הלך ילך ובכה נושא משך הזרע וגו' מאי הלך ילך ובכה נושא משך וגו' א"ר יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם וזהו בא יבא ברנה

מאי נושא אלומותיו א"ר חסדא ואמרי לה במתניתא תנא קנה זרת שיבולת זרתים

א"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (מלכים ב ח, א) כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך שבע שנים מאי אכול

א"ל הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר (ישעיהו ט, יט) איש בשר זרועו יאכלו

וא"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (הושע יא, ט) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר א"ל הכי א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה

ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו

וא"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (ירמיהו י, ח) ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא א"ל הכי א"ר יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא ע"ז כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם (ירמיהו י, טו) הבל המה מעשה תעתועים

וא"ל רב נחמן לר' יצחק מ"ד (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו א"ל הכי א"ר יוחנן אחת שהיא

. Raba said: Once he has begun [to make mention] he should not discontinue. And so said R. Shesheth: Once he has begun he should not discontinue. Rab also retracted his statement. For R. Hananel said in the name of Rab: One counts twenty-one days from New Year1 and begins to make mention in the same way as one counts Ten Days [of Penitence] from the New Year until the Day of Atonement; and once he has begun he should not discontinue. And the law is, once he has begun he should not discontinue. THE END OF NISAN, AS IT IS SAID: AND HE CAUSETH TO COME DOWN FOR YOU THE RAIN, THE FORMER RAIN AND THE LATTER RAIN, AT THE FIRST.2 GEMARA. R. Nahman said to R. Isaac: Does then the former rain [fall] in Nisan? The former rain surely [falls] in Marcheshvan. It has been taught: Former rain, [falls] in Marcheshvan and latter rain in Nisan. He replied: Thus said R. Johanan, This verse3 was fulfilled in the days [of the prophet] Joel, the son of Pethuel, That which the palmer-worm hath left hath the locust eaten etc.4 In that year, although Adar had passed yet no rain had fallen, and it was not until the first of Nisan that the first rain, came down. Thereupon the prophet said to Israel, ‘Go and sow’ — They replied, If a man has a kab5 of wheat or two kabim of barley, should he eat them and keep himself alive, or sow them and die? He answered: ‘Despite this, go and sow’ — A miracle happened for them and they discovered whatever [grain] which was hidden [in the chinks of] the walls and in the ant-holes; they proceeded to sow on the second, on the third, and on the fourth and the second rain came down on the fifth of Nisan; on the sixteenth of Nisan they offered the ‘Omer;6 and thus it so came about that the grain which should take six months to ripen ripened in eleven days.7 To that generation was applied the scriptural verses, They that sow in tears shall reap in joy. Though he goeth on his way weeping that beareth the measure of seed etc.8 What is the meaning of, ‘Though he goeth on his way weeping that beareth the measure etc.’? — Rab Judah said: When the ox is ploughing, on his forward journey he weeps, but on his return journey he eats the young green from the furrows — And this is the force of the words, ‘He shall come home with joy’ — What is the meaning of, ‘Bearing his sheaves’? — R. Hisda said: Others say it was taught in a Baraitha: The stalk was then one span and the ear two spans. R. Nahman said to R. Isaac: What is the meaning of the scriptural verse, For the Lord hath called for a famine, and it shall also come upon the land seven years?9 What had they to eat during these seven years? — He replied: Thus said R. Johanan, In the first year they ate what was stored up in the houses, in the second what was in the fields, in the third the flesh of clean animals, in the fourth the flesh of unclean animals, in the fifth the flesh of forbidden animals and reptiles, in the sixth the flesh of their sons and daughters and in the seventh the flesh of their own arms and thus the verse of Scripture was fulfilled, They eat every man the flesh of his own arms.10 Further, R. Nahman said to R. Isaac: What is the meaning of the scriptural verse, The Holy One in the midst of thee and I will not come in to the city?11 [Surely it cannot be that] because the Holy One is in the midst of thee I shall not come into the city! He replied: Thus said R. Johanan: The Holy One, blessed be He, said, ‘I will not enter the heavenly Jerusalem until I can enter the earthly Jerusalem’. Is there then a heavenly Jerusalem?-Yes; for it is written, Jerusalem thou art builded as a city that is compact together.12 R. Nahman further said to R. Isaac: What is the meaning of the verse, But they are altogether brutish and foolish; the vanities by which they are instructed are but a stock?13 — He replied: Thus said R. Johanan, There is one thing that brings about the perdition of the wicked in Gehenna14 and that is, idolatrous worship. Here it is written, ‘The vanities by which they are instructed’ and elsewhere [of the idols] it is written, They are a vanity, a work of delusion. 15 R. Nahman further said to R. Isaac: What is the meaning of the verse, For my people have committed two evils?16 Were they only two? Has he then ignored the fact that they were twenty-four?17 — He [R. Isaac] replied: There is one [evil] that where a Jewish month has two New Moon days, the days of the month are counted from the second day]. companion (or prototype) in heaven. Both are said to be situated exactly opposite each other. [The verse in Hosea is thus taken to mean: There is a holy (city) in thy midst (referring to the earthly Jerusalem) and I (i.e., God) will not enter the city (the heavenly Jerusalem)]. following the instructions of idols that are but wood, find themselves fooled and are carried off into Gehenna. some commentators the sins in transgressing the commandments contained in the twenty-four canonical books of Scripture. [Some take twenty-four as a round number. For other renderings v. Aruchs.v. rag].