Taanit — Daf 23a

בעתם בלילי רביעיות ובלילי שבתות

שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר (ירמיהו ה, כה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם

וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם:

מעשה ששלחו לחוני המעגל וכו': ת"ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב, א) על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'

אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך

אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם

אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה

אעפ"כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו רבש"ע עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות

שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך

אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין שטפני בצונן תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך

תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור

ותגזר אומר אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה ועל דרכיך נגה אור דור שהיה אפל הארת בתפלתך

כי השפילו ותאמר גוה דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך ושח עינים יושיע דור ששח בעונו הושעתו בתפלתך ימלט אי נקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך ונמלט בבור כפיך מלטתו במעשה ידיך הברורין

אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכו, א) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא

יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי

יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א"ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי

אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא

אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי ואתי מיטרא זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא אזול לביתיה ולא אשכחוהו אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק יהבו ליה שלמא

Another explanation. ‘In their season’: [This means that rain would fall only] on the eve of Wednesdays1 and Sabbaths. For so it happened in the days of Simeon b. Shetah. [At that time] rain fell on the eve of Wednesdays and Sabbaths so that the grains of wheat came up as large as kidneys and the grains of barley like the stones of olives, and of the lentils like the golden denarii and they stored specimens of them for future generations in order to make known unto them the in effects of sin, as it is said. Your iniquities have turned away these things and your sins have withholden good from you.2 Likewise we find happened in the days of Herod when the people were occupied with the rebuilding of the Temple. [At that time] rain fell during the night but in the morning the wind blew and the clouds dispersed and the sun shone so that the people were able to go out to their work, and then they knew that they were engaged in sacred work. IT HAPPENED THAT THE PEOPLE SAID TO HONI, THE CIRCLE DRAWER etc. Once it happened that the greater part of the month of Adar had gone and yet no rain had fallen. The people sent a message to Honi the Circle Drawer, Pray that rain may fall. He prayed and no rain fell. He thereupon drew a circle and stood within it in the same way as the prophet Habakuk had done, as it is said, I will stand upon my watch, and set me upon the tower etc.3 He exclaimed [before God], Master of the Universe, Thy children have turned to me because [they believe] me to be a member of Thy house. I swear by Thy great name that I will not move from here until Thou hast mercy Upon Thy children! Rain began to drip and his disciples said to him, We look to you to save us from death;4 we believe that this rain came down merely to release you from your oath. Thereupon he exclaimed: It is not for this that I have prayed, but for rain [to fill] cisterns, ditches and caves. The rain then began to come down with great force, every drop being as big as the opening of a barrel and the Sages estimated that no one drop was less than a log. His disciples then said to him: Master, we look to you to save us from death; we believe that the rain came down to destroy the world. Thereupon he exclaimed before [God], It is not for this that l have prayed, but for rain of benevolence, blessing and bounty. Then rain fell normally until the Israelites [in Jerusalem] were compelled to go up [for shelter] to the Temple Mount because of the rain. [His disciples] then said to him, Master, in the same way as you have prayed for the rain to fall pray for the rain to cease. He replied: I have it as a tradition that we may not pray on account of an excess of good. Despite this bring unto me a bullock for a thanks-giving-offering.] They brought unto him a bullock for a thanks-giving-offering and he laid his two hands upon it and said, Master of the Universe, Thy people Israel whom Thou hast brought out from Egypt cannot endure an excess of good nor an excess of punishment; when Thou wast angry with them, they could not endure it; when Thou didst shower upon them an excess of good they could not endure it; may it be Thy will that the rain may cease and that there be relief for the world. Immediately the wind began to blow and the clouds were dispersed and the sun shone and the people went out into the fields and gathered for themselves mushrooms and truffles. Thereupon Simeon b. Shetah sent this message to him, Were it not that you are Honi I would have placed you under the ban; for were the years like the years [of famine in the time] of Elijah5 (in whose hands were the keys of Rain) would not the name of Heaven be profaned through you?6 But what shall I do unto you who actest petulantly before the Omnipresent and He grants your desire, as a son who acts petulantly before his father and he grants his desires; thus he says to him, Father, take me to bathe in warm water, wash me in cold water, give me nuts, almonds, peaches, and pomegranates and he gives them unto him. Of you Scripture says, Let thy father and thy mother be glad, and let her that bore thee rejoice. 7 Our Rabbis have taught: What was the message that the Sanhedrin8 sent to Honi the Circle-Drawer? [It was an interpretation of the verse], Thou, shalt also decree a thing, and it shall be established unto thee, and light shall shine upon thy ways etc.9 ‘Thou shalt also decree a thing:’ You have decreed [on earth] below and the Holy One, Blessed be He, fulfills your word [in heaven] above. ‘And light shall shine upon thy ways:’ You have illumined with your prayer a generation in darkness. ‘When they cast thee down, thou shalt say: There is lifting up:’ You have raised with your prayer a generation that has sunk low. ‘For the humble person He saveth:’ You have saved by your prayer a generation that is humiliated with sin. ‘He delivereth him that is not innocent:’ You have delivered by your prayer a generation that is not innocent. ‘Yea, He shall be delivered through the cleanliness of thy hands:’ You have delivered it10 through the work of your clean hands. R. Johanan said: This righteous man [Honi] was throughout the whole of his life troubled about the meaning of the verse, A Song of Ascents, When the Lord brought back those that returned to Zion, we were like unto them that dream.11 Is it possible for a man to dream continuously for seventy years?12 One day he was journeying on the road and he saw a man planting a carob tree; he asked him, How long does it take [for this tree] to bear fruit? The man replied: Seventy years. He then further asked him: Are you certain that you will live another seventy years? The man replied: I found [ready grown] carob trees in the world; as my forefathers planted these for me so I too plant these for my children. Honi sat down to have a meal and sleep overcame him. As he slept a rocky formation enclosed upon him which hid him from sight and he continued to sleep for seventy years. When he awoke he saw a man gathering the fruit of the carob tree and he asked him, Are you the man who planted the tree? The man replied: I am his grandson. Thereupon he exclaimed: It is clear that I slept for seventy years. He then caught sight of his ass who had given birth to several generations of mules;13 and he returned home. He there enquired, Is the son of Honi the Circle-Drawer still alive? The people answered him, His son is no more, but his grandson is still living. Thereupon he said to them: I am Honi the Circle-Drawer, but no one would believe him. He then repaired to the Beth Hamidrash and there he overheard the scholars say, The law is as clear to us as in the days of Honi the Circle-Drawer, for whenever he came to the Beth Hamidrash he would settle for the scholars any difficulty that they had. Whereupon he called out, I am he; but the scholars would not believe him nor did they give him the honour due to him. This hurt him greatly and he prayed [for death] and he died. Raba said: Hence the saying, Either companionship or death. Abba Hilkiah was a grandson of Honi the Circle-Drawer, and whenever the world was In need of rain the Rabbis sent a message to him and he prayed and rain fell. Once there was an urgent need for rain and the Rabbis sent to him a couple of scholars [to ask him] to pray for rain. They came to his house but they did not find him there. They then proceeded to the fields and they found him there hoeing. They greeted him had made in the name of God that there would be no rain for years (1 Kings XVII, 1ff).]