Sukkah — Daf 37b

הא הפילו הוא כשר אמאי (במדבר יט, יז) ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה

ואמר רבה לא לדוץ איניש לולבא בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה לא ליגוז איניש לולבא בהושענא דמשתיירי הוצא והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ

ואמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מ"ט הדס דלריחא קאי כי אקצייה מריחא אקצייה אתרוג דלאכילה קאי כי אקצייה מאכילה אקצייה

ואמר רבה הדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו מ"ט הדס דלהריח קאי אי שרית ליה לא אתי למגזייה אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה אתי למגזייה

ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מ"ט הני תלתא מצות והאי חדא מצוה א"ל ר' ירמיה לר' זריקא מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן ולגבהיה לאתרוג ולבריך א"ל הואיל ובמינו גבוה מכולן:

מתני׳ והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי ב"ה וב"ש אומרין אף באנא ה' הצליחה נא א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא:

גמ׳ נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין

תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) אשר הונף ואשר הורם

א"ר יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי א"ר חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים א"ר יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבילא זאת אומרת

From this it follows that if the man himself threw them into the water they are [presumably] valid. Now why [should that be so]? Did not the Divine Law say, And they shall take of the ashes . . . and he shall put? May we not then deduce that taking by means of something else is also regarded as a valid ‘taking’. Rabbah further stated, One should not thrust the palm-branch through the bound willow and myrtle lest some leaves are detached and thus form an interposition. Raba, however, ruled, A thing of the same species does not constitute an interposition. Rabbah further stated, One should not shear the palm-branch while it is in the wreath, since loose leaves might remain and form an interposition, Raba however ruled, A thing of the same species does not constitute an interposition. Rabbah further stated, it is forbidden to smell a myrtle branch [used] for the [fulfilment of the] commandment, but it is permitted to smell an ethrog [used] for the [fulfilment of the] commandment. What is the reason? — The myrtle — since it is used as perfume, when it is set apart [for ritual purposes] is set apart from [use as a] perfume: the ethrog, however, since it is used as food, when it is set apart [for ritual purposes] it is set apart [only] from [use as] food. Rabbah further stated, If a myrtle is attached to the ground, it may be smelt; if an ethrog is attached to the ground, it may not be smelt. What is the reason? — The myrtle, since it is used as a perfume, [even] if you permit it [to be smelt], the man would not be tempted to cut it; the ethrog, however, since it is used for food, if you permit it [to be smelt] the man might be tempted to cut it. Rabbah further stated, The lulab [must be held] in the right hand and the ethrog in the left. What is the reason? The former constitutes three commandments and the latter only one. R. Jeremiah enquired of R. Zerika, Why in the blessing do we say only ‘To take the palm-branch’? — Because it towers above the others. Then why should not one lift up the ethrog and recite the blessing over it? — The reason is, the other answered him, that as a species it naturally towers above all of them. MISHNAH. AND WHERE IS [THE LULAB] WAVED? AT THE COMMENCEMENT AND THE CONCLUSION OF THE PSALM, O GIVE THANKS UNTO THE LORD AND AT SAVE NOW, WE BESEECH THEE, O LORD. THESE ARE THE WORDS OF BETH HILLEL. BETH SHAMMAI SAY, ALSO AT O LORD WE BESEECH THEE, SEND NOW PROSPERITY. R. AKIBA STATED, I WATCHED R. GAMALIEL AND R. JOSHUA, AND WHILE ALL THE PEOPLE WERE WAVING THEIR LULABS [AT OTHER VERSES], THEY WAVED THEM ONLY AT SAVE NOW, WE BESEECH THEE, O LORD. GEMARA. Who has ever mentioned the name of waving [of the lulab]? — It was mentioned previously: A lulab which has a length of three handbreadths, sufficient to wave with it, is valid, and in reference to this the Mishnah says, AND WHERE IS THE LULAB WAVED? We have learnt elsewhere, As to the Two Loaves and the Two Lambs of Pentecost, how does one proceed? [The priest] places the two loaves upon the two lambs and places his hands beneath them and waves them forwards and backwards, upwards and downwards, as it is said, Which is waved and which is heaved up. R. Johanan explained, [One waves them] to and fro [in honour of] Him to Whom the four directions belong, and up and down [in acknowledgment of] Him to Whom are Heaven and Earth. In Palestine they taught us thus: R. Hama b. ‘Ukba stated in the name of R. Jose son of R. Hanina, He waves them to and fro in order to restrain harmful winds; up and down, in order to restrain harmful dews. R. Jose b. Abin, or, as some say, R. Jose b. Zebila, observed, This implies