Sukkah — Daf 28a

התם הוא דמבטל אבל הכא דלא מבטל לא

ת"ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי שמונה עשר אמר להם לא שמעתי ר' יוסי בר' יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשר אמר להם שמעתי שתים עשרה אמר להם לא שמעתי

אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה ר' אליעזר תלמידו נוהג אחריו

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן

דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף:

מתני׳ מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין אמרו להם ב"ה לב"ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר אמרו להם ב"ש משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל קטן:

גמ׳ מה"מ דת"ר אזרח זה אזרח (ויקרא כג, מב) האזרח להוציא את הנשים כל לרבות את הקטנים

אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין נשים בין גברי משמע והתניא האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי אלמא אזרח גברי משמע אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

הי קרא והי הלכתא ותו קרא למה לי הלכתא למה לי הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה

— [No.] In the latter case1 it is [forbidden] since he destroys its identity,2 but in the former where he does not,3 the law is not so.4 Our Rabbis have taught: It happened that R. Eliezer passed the Sabbath in Upper Galilee, and they asked him for thirty decisions in the laws of Sukkah. Of twelve of these he said, ‘I heard them [from my teachers]’; of eighteen he said, ‘I have not heard’. R. Jose b. Judah said, Reverse the words: Of eighteen he said, ‘I have heard them’, of twelve he said, ‘I have not heard them’. They said to him,’Are all your words only reproductions of what you have heard?’ He answered them, ‘You wished to force me to say something which I have not heard from my teachers. During all my life [I may tell you] no man was earlier than myself in the college, I never slept or dozed in the college, nor did I ever leave a person in the college when I went out, nor did I ever utter profane speech, nor have I ever in my life said a thing which I did not hear from my teachers’. They said concerning R. Johanan b. Zakkai that during his whole life he never uttered profane talk, nor walked four cubits without [studying the] Torah or without tefillin, nor was any man earlier than he in the college, nor did he sleep or doze in the college, nor did he meditate5 in filthy alleyways, nor did he leave anyone in the college when he went out, nor did anyone ever find him sitting in silence, but only sitting and learning, and no one but himself ever opened the door to his disciples, he never in his life said anything which he had not heard from his teacher, and, except on the eve of Passover6 and on the eve of the Day of Atonement,7 he never said, ‘It is time to arise from the studies at the college’; and so did his disciple R. Eliezer conduct himself after him. Our Rabbis have taught: Hillel the Elder had eighty disciples, thirty of whom were worthy of the Divine Spirit resting upon them, as [it did upon] Moses our Master, thirty of whom were worthy that the sun should stand still for them [as it did for] Joshua the son of Nun,8 [and the remaining] twenty were ordinary. The greatest9 of them was Jonathan b. Uzziel,10 the smallest11 of them was Johanan b. Zakkai. They said of R. Johanan b. Zakkai that he did not leave [unstudied] Scripture, Mishnah, Gemara,12 Halachah,13 Aggada,14 details of the Torah,15 details of the Scribes,16 inferences a minori ad majus, analogies,17 calendrical computations18 gematrias,19 the speech of the Ministering Angels, the speech of spirits,20 and the speech of palm-trees,21 fullers’ parables22 and fox fables,23 great matters or small matters; ‘Great matters’ mean the Ma'aseh merkabah,24 ‘small matters’ the discussions of Abaye and Raba;25 in order to fulfil what is said, That I may cause those that love me to inherit substance, and that I may fill their treasuries.26 And if the smallest of them was so great, how much more so was the greatest? They said of Jonathan b. Uzziel that when he used to sit and occupy himself with the study of the Torah, every bird that flew above him was immediately burnt. MISHNAH. IF A MAN'S HEAD AND THE GREATER PART OF HIS BODY WERE WITHIN THE SUKKAH AND HIS TABLE WITHIN THE HOUSE,27 BETH SHAMMAI DECLARE IT INVALID AND BETH HILLEL DECLARE IT VALID. BETH HILLEL SAID TO BETH SHAMMAI, DID IT NOT IN FACT HAPPEN THAT THE ELDERS OF BETH SHAMMAI AND THE ELDERS OF BETH HILLEL WENT TO VISIT R. JOHANAN B. HA-HORONITH AND FOUND HIM SITTING WITH HIS HEAD AND THE GREATER PART OF HIS BODY WITHIN THE SUKKAH AND HIS TABLE WITHIN THE HOUSE, AND THEY SAID NAUGHT TO HIM?28 BETH SHAMMAI ANSWERED, IS THAT A PROOF? INDEED THEY SAID TO HIM, IF YOU HAVE SO CONDUCTED YOURSELF, YOU HAVE NEVER IN YOUR LIFE FULFILLED THE LAW OF THE SUKKAH. WOMEN, SLAVES AND MINORS ARE FREE FROM THE OBLIGATION OF SUKKAH, BUT A MINOR WHO IS NOT DEPENDENT ON HIS MOTHER IS BOUND BY THE LAW OF SUKKAH. IT ONCE HAPPENED THAT THE DAUGHTER-IN-LAW OF SHAMMAI THE ELDER GAVE BIRTH TO A CHILD,29 AND HE BROKE AWAY THE PLASTER OF THE ROOF AND PUT SUKKAH-COVERING OVER THE BED FOR THE SAKE OF THE CHIld. GEMARA. Whence do we know this?30 For our Rabbis taught: [If Scripture had said] ‘homeborn’ [it would have included] every homeborn, [but since it says] ‘the homeborn’31 it excludes women. ‘Every’ includes minors. The Master has said: ‘The homeborn’ excludes women. Does that mean that ‘homeborn’ implies both men and women? But has it not been taught: ‘The homeborn’32 includes the homeborn women that they must fulfil the law of afflicting themselves, which shows that ‘homeborn’33 implies men [only]? — Rabbah answered, They34 are traditional laws35 but the Rabbis applied a Scriptural verse to them. Which36 is based on a Scriptural verse and which on a traditional law? And, moreover, what is the necessity for a Scriptural verse or for a traditional law?37 Is not a Sukkah a positive commandment dependent upon a fixed time [for its fulfilment], and are not women exempt from every positive commandment which depends upon a fixed time [for its fulfilment]? As to the Day of Atonement [also]38 can it not be derived from [the statement] Rab Judah made in the name of Rab, for Rab Judah citing Rab stated and so the school of R. Ishmael taught, As Scripture says, Man or woman39 latter, therefore, need not necessarily be regarded as building. asleep (cf. Pes. 109a). prevented. The extant Targum to the Prophets is pseudo-Jonathan. two palms and observe how they incline to one another, signs can be deduced which afford information. The Gaon Abraham Kobasi d. 828, was a proficient interpreter of ‘the speech of palms’. Baraitha. Rashi suggests that they were forgotten and Abaye and Raba re-taught them. For further notes on the passage v. B.B., Sonc. ed., p. 563. obligation.