Sotah — Daf 5b

(ויקרא יד, נו) ולשאת ולספחת ואין שאת אלא לשון גבוה שנא' (ישעיהו ב, יד) ועל [כל] ההרים הרמים ועל [כל] הגבעות הנשאות ואין ספחת אלא טפילה שנאמר (שמואל א ב, לו) ספחני נא אל אחת הכהונות לאכל פת לחם

א"ר יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר (תהלים נא, יט) זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר (תהלים נא, יט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה

ואמר ריב"ל כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר (תהלים נ, כג) ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם דרך

[כיצד מקנא לה כו']: הא גופא קשיא אמרת אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני זה אלמא דבור סתירה הוא

והדר תני דיברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה אלמא דבור לא כלום הוא

אמר אביי הכי קאמר אל תדברי ודברה אל תדברי ונסתרה (ולא כלום) אל תסתרי ודברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה

ואם מת חולצת אמאי תתייבם נמי יבומי

אמר רב יוסף אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר לאיש אחר ולא ליבם

א"ל אביי אלא מעתה חליצה נמי לא תיבעי א"ל אילו איתיה לבעל מי לא בעיא גט השתא נמי תיבעי חליצה

ואית דאמרי אמר רב יוסף רחמנא אמר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר דלא ליסתריה לביתיה ואת אמרת תתייבם נמי יבומי

אמר ליה אביי אלא מעתה לאחר לא תינשא דלא תיסתריה לביתיה

אמר ליה

R. Joshua b. Levi said: Come and see how great are the lowly of spirit in the esteem of the Holy One, blessed be He, since when the Temple stood, a man brought a burnt-offering and received the reward of a burnt-offering, a meal-offering and he received the reward of a meal-offering; but as for him whose mind is lowly, Scripture ascribes it to him as though he had offered every one of the sacrifices; as it is said: The sacrifices of God are a broken spirit.  More than that, his prayer is not despised; as it continues: A broken and a contrite heart, O God, thou wilt not despise. R. Joshua b. Levi further said: He who calculates his ways in this world will be worthy to behold the salvation of the Holy One, blessed be He; as it is said: To him that ordereth his way will I show the salvation of God  — read not we-sam [that ordereth] but we-sham [who calculates] his way. HOW MUST HE WARN HER? etc. This is self-contradictory. You declare, IF HE SAYS TO HER IN THE PRESENCE OF TWO, DO NOT CONVERSE WITH THAT MAN — consequently conversation is the equivalent of seclusion.  He then proceeds to teach: AND SHE CONVERSED WITH HIM, SHE IS STILL PERMITTED TO HER HUSBAND AND PERMITTED TO PARTAKE OF THE HEAVEOFFERING — consequently conversation is nothing! — Abaye said: This is what he means: [If he said to her,] Do not converse, and she conversed with him, Do not converse, and she secluded herself with him, that is nothing; [but if he said to her,] Do not be secluded with him, and she conversed with him, she is still permitted to her husband and permitted to partake of the heave-offering. Should she have entered a private place with him and stayed a time sufficient for misconduct to have occurred, she is forbidden to her husband and forbidden to partake of the heave-offering. IF [HER HUSBAND] DIED, SHE PERFORMS THE CEREMONY OF HALIZAH. Why so? Let her also contract a levirate marriage! — R. Joseph said: Scripture declared: And when she is departed out of his house, she may go and be another man's wife  — she may marry 'another' man but not her brother-in-law.  Abaye said to him, According to your argument, Halizah also should be unnecessary! He replied to him, If the husband is living, is not a Get required?  So here likewise Halizah is necessary.  Another version is: R. Joseph said: The All-Merciful declared: And when she is departed out of his house, she may go and be another man's wife, so as not to destroy his house;  and you argue, let her also contract a levirate marriage!  Abaye said to him, According to your argument, she should never marry again so as not to destroy another man's house! — He replied to him,