Sotah — Daf 2b

ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד

ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד (במדבר ה, יג) והיא לא נתפשה אסורה

אלא טעמא דכתיב לא יקום עד אחד באיש הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא ואי אפילו חד ליכא אלא במאי מיתסרא

איצטריך סד"א עד אין בה אין נאמן בה

אין נאמן בה ואלא מאי בעי

עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה דאתיא דבר דבר מממון ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה

איצטריך סד"א סוטה שאני דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ליתהימן בה עד אחד

ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא והא מדכתיב והיא לא נתפשה מכלל דאסורה

איצטריך סד"א אין נאמן בה עד דאיכא תרי ובתרי נמי היא דלא נתפשה קמ"ל

רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו' מ"ט דרבי יהושע אמר קרא (במדבר ה, יג) בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה

ורבי אליעזר אומר בה ולא בקינוי

ואימא בה ולא בסתירה סתירה איתקש לטומאה דכתיב (במדבר ה, יג) ונסתרה והיא נטמאה

קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב (במדבר ה, יד) וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה

ומה ראית מסתברא סתירה עדיפא שכן אוסרתה כטומאה

אדרבה קינוי עדיף שכן עיקר גרם לה

אי לאו סתירה קינוי מי איכא ואי לאו קינוי סתירה מאי אהני

אפ"ה סתירה עדיפא דאתחלתא דטומאה היא

מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום ר' אליעזר המקנא לאשתו מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה לה על פי שנים השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף

מ"ט דר' יוסי ברבי יהודה אמר קרא בה ולא בסתירה

ואימא בה ולא בקינוי קינוי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה

סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ההוא לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא דאתא

השיבו חכמים לדברי ר' יוסי בר' יהודה אין לדבר סוף מאי ניהו דזמנין דלא קני ואמר קנאי

הא למשנתינו יש לדבר סוף זמנין דלא איסתתר ואמר איסתתר

אמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה אין לדבר סוף

אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה ולא מיבעיא למשנתינו אדרבה למשנתינו איכא עיקר התם ליכא עיקר

אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן לדברי ר' יוסי בר' יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף

א"ר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קי"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם

אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה

ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים כולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה

R. JOSHUA SAYS: HE WARNS HER ON THE TESTIMONY OF TWO etc. What is R. Joshua's reason? Scripture states 'against her' — I.e., 'against her' [in the matter of misconduct]  but not in the matter of warning, 'against her' [in the matter of misconduct] but not in the matter of seclusion. R. Eliezer, [on the other hand] says: 'Against her' [in the matter of misconduct] but not in the matter of warning only. Perhaps, however, 'against her' does mean, and not in the matter of seclusion! — Seclusion is compared to 'defilement' [misconduct], for it is written, and he kept close and she be defiled.  But warning also is compared to 'defilement', for it is written, and he be jealous of his wife and she be defiled!  — The All-Merciful excluded this by the phrase 'against her'.  But what leads you to this conclusion?  — It is obvious that seclusion is more serious [than warning] because she is forthwith prohibited to her husband as with 'defilement'. On the contrary, warning is more serious since it is the root cause [of her seclusion rendering her forbidden to her husband]!  — If there was no seclusion, would there have been any warning?  But if there was no warning, what effect would seclusion have? — Nevertheless seclusion is the more serious since it is the beginning of 'defilement'. Our Mishnah does not agree with the following Tanna. For it has been taught: R. Jose son of R. Judah says in the name of R. Eliezer: He who warns his wife does so on the testimony of one witness or his personal testimony, and makes her drink [the water of bitterness] on the testimony of two witnesses. The Sages replied: According to the view of R. Jose son of R. Judah, there is no purpose in the matter.  What is the reason of R. Jose son of R. Judah? — Scripture states 'against her', i.e., 'against her' [in the matter of misconduct] but not in the matter of seclusion. Perhaps, however, 'against her' means: and not in the matter of warning? — Warning is compared to 'defilement', for it is written, and he be jealous of his wife and she be defiled. But seclusion is also compared to 'defilement', for it is written, and he kept close and she be defiled? — That refers to a length of time sufficient for 'defilement' to have occurred. [It was stated above:] 'The Sages replied: According to the view of R. Jose son of R. Judah, there is no purpose in the matter'. What does this mean? — There may be times when he did not warn her and he claims that he did warn her.  Is there, then, according to our Mishnah any purpose in the matter, since there may be times when she had not been secluded with the man and the husband claims that she had been secluded?  — R. Isaac b. Joseph said in the name of R. Johanan, [Read] also according to the view of R. Jose son of R. Judah, there is no purpose in the matter. 'Also according to the view of R. Jose son of R. Judah' [you say]; is there, then, no question with respect to our Mishnah? On the contrary, according to our Mishnah there is foundation [for the charge], but in the other case [the view of R. Jose son of R. Judah] there may be no foundation!  — But if the teaching is reported, it must be in this form: R. Isaac b. Joseph said in the name of R. Johanan: 'According to the view of R. Jose son of R. Judah, and also according to our Mishnah, there is no purpose in the matter.' R. Hanina of Sura said: Nowadays a man should not say to his wife, 'Do not be secluded with So-and-so', lest we decide according to R. Jose son of R. Judah who said: A warning [is effective] if given on [the husband's] personal testimony. If she then secluded herself with the man, since we have not now the water for a suspected woman to test her, the husband forbids her to himself for all time. Resh Lakish said: What is the meaning of the term kinnui?  A matter which causes hatred [Kin'ah] between her and others. Consequently he holds that the warning can be on [the husband's] personal testimony; and since not everybody knows that he gave her a warning and they say: 'What has happened that she holds herself aloof?' they will proceed to cause hatred against her. R. Jemar b. Shelemia said in the name of Abaye: [Kinnui means] a matter which causes hatred between husband and wife. Consequently he holds that the warning must be on the testimony of two witnesses and everybody is aware that he gave her a warning,  and it is he who proceeds to cause hatred against her.