Sotah — Daf 14a

גסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור עמדו למעלה נדמה להם למטה למטה נדמה להם למעלה נחלקו לשתי כיתות אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה למטה נדמה להן למעלה לקיים מה שנאמר (דברים לד, ו) ולא ידע איש את קבורתו

ר' חמא בר' חנינא אמר אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור כתיב הכא ולא ידע איש את קבורתו וכתיב התם (דברים לג, א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וא"ר חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור

ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב (דברים יג, ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא

אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים דכתיב (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקב"ה ביקר חולים דכתיב (בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים הקב"ה ניחם אבלים דכתיב (בראשית כה, יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקב"ה קבר מתים דכתיב (דברים לד, ו) ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים

כתנות עור רב ושמואל חד אמר דבר הבא מן העור וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו

דרש ר' שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים תחילתה גמילות חסדים דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבר אותו בגיא

דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי

אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר (ישעיהו נג, יב) לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע

לכן אחלק לו ברבים יכול כאחרונים ולא כראשונים ת"ל ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר (שמות לב, לב) ואם אין מחני נא וגו'

ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא רבים נשא שכיפר על מעשה העגל ולפושעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי

הדרן עלך המקנא לאשתו

מתני׳ היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה

כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת

כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין מנחת העומר אע"פ שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח ר"ג אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה

גמ׳ תניא אבא חנין אומר משום רבי אליעזר (וכל כך למה) כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו קל וחומר על עושי רצונו

וממאי משום דחסה הוא דילמא כי היכי דלא תימחק מגילה קסבר

R. Hama son of R. Hanina further said: What means the text: Ye shall walk after the Lord your God?  Is it, then, possible for a human being to walk after the Shechinah; for has it not been said: For the Lord thy God is a devouring fire?  But [the meaning is] to walk after the attributes of the Holy One, blessed be He. As He clothes the naked, for it is written: And the Lord God made for Adam and for his wife coats of skin, and clothed them,  so do thou also clothe the naked. The Holy One, blessed be He, visited the sick, for it is written: And the Lord appeared unto him by the oaks of Mamre,  so do thou also visit the sick. The Holy One, blessed be He, comforted mourners, for it is written: And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son,  so do thou also comfort mourners. The Holy one, blessed be He, buried the dead, for it is written: And He buried him in the valley,  so do thou also bury the dead. 'Coats of skin' — Rab and Samuel [differ in their interpretation]; one said that it means a material that grows from the skin, and the other a material from which the [human] skin derives pleasure. R. Simlai expounded: Torah begins with an act of benevolence  and ends with an act of benevolence. It begins with an act of benevolence, for it is written: And the Lord God made for Adam and for his wife coats of skin, and clothed them;  and it ends with an act of benevolence, for it is written: 'And He buried him in the valley'. R. Simlai expounded: Why did Moses our teacher yearn to enter the land of Israel? Did he want to eat of its fruits or satisfy himself from its bounty? But thus spake Moses, 'Many precepts were commanded to Israel which can only be fulfilled in the land of Israel. I wish to enter the land so that they may all be fulfilled by me'. The Holy One, blessed be He, said to him, 'Is it only to receive the reward [for obeying the commandments] that thou seekest? I ascribe it to thee as if thou didst perform them'; as it is said: Therefore will I divide him a portion with the great, and he shall divide the spoil with the strong; because he poured out his soul unto death, and was numbered with the transgressors; yet he bare the sins of many, and made intercession for the transgressors.  'Therefore will I divide him a portion with the great' — it is possible [to think that his portion will be] with the [great of] later generations and not former generations; therefore there is a text to declare, 'And he shall divide with the strong', i.e., with Abraham, Isaac and Jacob who were strong in Torah and the commandments. 'Because he poured out his soul unto death' — because he surrendered himself to die, as it is said: And if not, blot me, I pray thee etc.  'And was numbered with the transgressors' — because he was numbered with them who were condemned to die in the wilderness. 'Yet he bare the sins of many' — because he secured atonement for the making of the Golden Calf. 'And made intercession for the transgressors' — because he begged for mercy on behalf of the sinners in Israel that they should turn in penitence; and the word pegi'ah ['intercession'] means nothing else than prayer, as it is said: Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to Me. MISHNAH. [THE HUSBAND] BRINGS HER MEAL-OFFERING  IN A BASKET OF PALM-TWIGS AND PLACES IT UPON HER HANDS IN ORDER TO WEARY HER. WITH ALL OTHER MEAL-OFFERINGS, THE BEGINNING AND END OF THEIR [SACRIFICE] ARE IN MINISTERING VESSELS; BUT WITH THIS, ITS BEGINNING IS IN A BASKET OF PALM-TWIGS AND ITS END IN A MINISTERING VESSEL. ALL OTHER MEAL-OFFERINGS REQUIRE OIL AND FRANKINCENSE, BUT THIS REQUIRES NEITHER OIL NOR FRANKINCENSE. ALL OTHER MEAL-OFFERINGS CONSIST OF WHEAT, BUT THIS CONSISTS OF BARLEY. THE MEAL-OFFERING OF THE 'OMER,  ALTHOUGH CONSISTING OF BARLEY, WAS IN THE FORM OF GROATS; BUT THIS WAS IN THE FORM OF COARSE FLOUR. RABBAN GAMALIEL SAYS: AS HER ACTIONS WERE THE ACTIONS OF AN ANIMAL, SO HER OFFERING [CONSISTED OF] ANIMAL'S FODDER. GEMARA. It has been taught: Abba Hanin says in the name of R. Eliezer: What is the purpose [of placing the basket upon her hands]? In order to weary her so that she may retract.  If the Torah has such consideration  for them who transgress His will, how much more so for them who perform His will. But whence is it [known that the object of this regulation is] to show consideration; perhaps it is to avoid [the Divine Name on] the scroll being obliterated? — He is of the opinion