Shabbat — Daf 81a

מתני׳ עצם כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר צרור או אבן כדי לזרוק בעוף רבי אלעזר בר יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה

גמ׳ למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש אמר עולא חפי פותחת: תנו רבנן חפי פותחת טהורין קבען בפותחת טמאין ושל גל אף על פי שחיברן בדלת וקבען במסמרים טהורין שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:

זכוכית כדי לגרור בו: תנא סכוכית כדי לפצוע בה שני נימין כאחת:

צרור או אבן כדי לזרוק בעוף רבי אלעזר כו': אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן והוא שמרגשת בה וכמה שיעורו תניא רבי אלעזר בן יעקב אומר משקל עשרה זוז:

זונין על לבי מדרשא אמר להו רבותי אבנים של בית הכסא שיעורן בכמה אמרו לו כזית כאגוז וכביצה אמר להו וכי טורטני יכניס נמנו וגמרו מלא היד תניא רבי יוסי אומר כזית כאגוז וכביצה (ר"ש ברבי יוסי אומר משום אביו מלא היד:

ת"ר (בשבת) ג' אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא וכמה שיעורן ר"מ אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כמחלוקת כאן כך מחלוקת באתרוג התם מתני' הכא ברייתא אלא כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן

אמר רב יהודה אבל לא את הפאייס מאי פאייס אמר רבי זירא כרשיני בבלייתא אמר רבא אסור למשמש בצרור בשבת כדרך שממשמש בחול מתקיף לה מר זוטרא ליסתכן כלאחר יד אמר רבי ינאי אם יש מקום קבוע לבית הכסא מלא היד אם לאו כהכרע מדוכה קטנה של בשמים אמר רב ששת אם יש עליה עד מותר

מיתיבי עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות ואלו הן האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים ומוריגי בהמה בלא מלח ושדרו של דג ודג מליח שלא בישל כל צורכו והשותה שמרי יין והמקנח בסיד ובחרסית (בצרור שקינח בו חברו ויש אומרים אף התולה עצמו בבית הכסא לא קשיא הא בלח הא ביבש ואיבעית אימא כאן מצד אחד וכאן מב' צדדין ואיבעית אימא הא דידיה הא דחבריה

א"ל אביי לרב יוסף ירדו עליה גשמים ונשטשטשו מהו א"ל אם היה רישומן ניכר מותר

בעא מיניה רבה בר רב שילא מרב

MISHNAH. [IF ONE CARRIES OUT] BONE, [THE STANDARD IS AS MUCH AS IS REQUIRED FOR MAKING A SPOON;  R. JUDAH MAINTAINED: FOR MAKING THEREOF  A HAF; GLASS, LARGE ENOUGH FOR SCRAPING THE TOP OF THE WHORL [OF A SPINDLE]; A CHIP OR A STONE, LARGE ENOUGH TO THROW AT A BIRD; R. ELEAZAR B. JACOB SAID: LARGE ENOUGH TO THROW AT AN ANIMAL. GEMARA. Shall we say that R. Judah's standard is larger: but we know the standard of the Rabbis to be larger?  — Said 'Ulla: [It means] the wards of a lock. Our Rabbis taught: The wards of a lock are clean;  [but] when one fits them into the lock, they are [liable to become] unclean.  But if it [the lock] is of a revolving door,  even when it is fixed on the door and nailed on with nails, they [the wards] are clean, because whatever is joined to the soil is as the soil. GLASS, LARGE ENOUGH FOR SCRAPING [etc.]. A Tanna taught: Glass,  large enough to break across two threads simultaneously. A CHIP, OR A STONE, LARGE ENOUGH TO THROW AT A BIRD: R. ELEAZAR [etc.]. R. Jacob said in R. Johanan's name: Providing that it can feel it. And what size is that? It was taught, R. Eleazar b. Jacob said: Ten zuz in weight. Zonin entered the Beth Hamidrash [and] said to them [the students]: My masters, what is the standard of the stones of a privy?  Said they to him: [One] the size of an olive, [a second] the size of a nut, and [a third] the size of an egg.  Shall one take [them] in a [gold] balance! he objected.  [Thereupon] they voted and decided: A handful.  It was taught; R. Jose said: [One] the size of an olive, [another] the size of a nut, and [a third] the size of an egg: R. Simeon b. Jose said on his father's authority: A handful. Our Rabbis taught: One may carry three smoothly rounded stones  into a privy. And what is their size? R. Meir said: As [large as] a nut; R. Judah maintained: As [large as] an egg. Rafram b. Papa observed in R. Hisda's name: Even as they differ here, so do they differ in respect to an ethrog.  But there it is a Mishnah, whereas here it is [only] a Baraitha?  Rather [say:] Just as they differ in respect to an ethrog, so do they differ here. Rab Judah said: But not brittle stone [payas].  What is payas? — Said R. Zera: Babylonian pebbles. Raba said: One may not use a chip on the Sabbath [as a suppository] in the same way as one uses it on weekdays. Mar Zutra demurred: Shall one then endanger [his health]? — [It may be done] in a back-handed manner. R. Jannai said: If there is a fixed place for the privy,  [one may carry in] a handful [of stones];  if not, [only] the size of the leg of a small spice mortar [is permitted].  R. Shesheth said: If there is evidence upon it,  it is permitted.  An objection is raised: Ten things lead to hemorrhoids in a man, and these are they: [i] eating the leaves of reeds; [ii] the leaves of vines; [iii] sprouts of grapevine; [iv] the rough flesh  of an animal without salt; [v] the spine of a fish; [vi] a salted fish insufficiently cooked; [vii] drinking the lees of wine; [viii] wiping oneself with lime, [ix] with clay. [x] [and] with a chip which one's neighbour has [already] used thus.  And some say, Suspending oneself in a privy too.  — There is no difficulty; the one refers to a damp [stone];  the other to a dry one. Alternatively, here the reference is to the same side [of the stone];  there, to the other side. Another alternative: the one refers to his own;  the other, to his neighbour's. Abaye asked R. Joseph: What if rain fell on it and it [the stain] was washed away? If the mark thereof is perceptible, he replied, it is permitted. Rabbah son of R. Shila asked R. Hisda: