Shabbat — Daf 68b

אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה אדתני היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה ליתני היודע עיקר שבת וכל שכן הא אלא מתניתין כשהכיר ולבסוף שכח ודרב ושמואל נמי כהכיר ולבסוף שכח דמי והכי איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו אפילו תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב

ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים פטור מיתיבי כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת כיצד תינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר בין הנכרים ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וחייב על הדם אחת ועל החלב אחת ועל ע"ז אחת ומונבז פוטר

וכך היה מונבז דן לפני רבי עקיבא הואיל ומזיד קרוי חוטא ושוגג קרוי חוטא מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה אמר לו ר' עקיבא הריני מוסיף על דבריך אי מה מזיד שהיתה הידיעה בשעת מעשה אף שוגג שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה

אמר לו הן וכל שכן שהוספת אמר לו לדבריך אין זה קרוי שוגג אלא מזיד

קתני מיהא כיצד תינוק בשלמא לרב ושמואל ניחא אלא לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש קשיא אמרי לך רבי יוחנן וריש לקיש לא מי איכא מונבז דפטר אנן דאמרינן כמונבז

מאי טעמא דמונבז דכתיב (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וסמיך ליה והנפש אשר תעשה ביד רמה הקיש שוגג למזיד מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה

ורבנן האי תורה אחת מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וכתיב

What if he did not forget it?  He is liable for each labour? Then instead of teaching, HE WHO KNOWS THAT IT IS THE SABBATH AND PERFORMS MANY LABOURS ON MANY SABBATHS, IS LIABLE FOR EVERY LABOUR, let him teach, He who knows the essential law of the Sabbath, and how much more so this case? Rather our Mishnah refers to one who knew but subsequently forgot, and Rab and Samuel's [ruling] too is similar to the case of one who knew but subsequently forgot, and it was thus stated: Rab and Samuel both maintain: Even a child who was taken captive among Gentiles or a proselyte who became converted in the midst of Gentiles is as one who knew but subsequently forgot, and so he is liable. But R. Johanan and Resh Lakish maintain: Only one who knew but subsequently forgot [is liable], but a child who was taken captive among Gentiles, or a proselyte who became converted in the midst of Gentiles, is not culpable. An objection is raised: A great principle is stated in respect to Sabbath: He who forgets the essential law of Sabbath and performs many labours on many Sabbaths, incurs one sin-offering only. E.g., if a child is taken captive among Gentiles or a proselyte is converted in the midst of Gentiles and performs many labours on many Sabbaths, he is liable to one sin-offering only. And he is liable to one [sin-offering] on account of blood, one on account of heleb,  and one on account of idolatry.  But Monabaz exempts him. And thus did Monabaz argue before R. Akiba: Since a wilful transgressor is designated a sinner, and an unwitting transgressor [too] is designated a sinner;  then just as wilful transgression implied that he had knowledge,  so when unwittingly transgressing he must have had the knowledge.  Said R. Akiba to him, Behold, I will add to your words. If so, just as wilful transgression involves that he shall have had knowledge at the time of his deed, so in unwitting transgression he must have had knowledge at the time of his deed.  Even so, he replied, and all the more so since you have added [this argument]. As you define it,  such is not designated unwitting, but wilful transgression, he retorted. Now after all it is stated, 'E.g., if a child' [etc.]: as for Rab and Samuel, it is well.  But according to R. Johanan and Resh Lakish it presents a difficulty? — R. Johanan and Resh Lakish can answer you: Is there not Monabaz who declares him non-culpable? We rule as Monabaz. What is Monabaz's reason?  Because it is written, Ye shall have one law for him that doeth unwittingly;  and in proximity thereto [it is written], And the soul that doeth aught with a high hand:  hence unwitting is assimilated to wilful transgression:  just as wilful transgression involves that he shall have had knowledge, so unwitting transgression implies that he shall have had knowledge.  And the Rabbis: how do they employ this [verse], Ye shall have one law, [etc.]? — They employ it even as R. Joshua b. Levi taught his son: Ye shall have one law for him that doeth unwittingly; and it is written,