Shabbat — Daf 149a

גמ׳ מ"ט רב ביבי אמר גזירה שמא ימחוק אביי אמר גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות

מאי בינייהו א"ב דכתב אכותל ומידלי למ"ד שמא ימחוק לא חיישינן ולמ"ד שמא יקרא חיישינן

ולמ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא ותו לשמא ימחוק לא חיישינן והתניא לא יקרא לאור הנר ואמר רבה אפי' גבוה שתי קומות אפי' גבוה שתי מרדעות אפי' עשרה בתים זה ע"ג זה לא יקרא

אלא איכא בינייהו דכתב אכותל ומיתתי למאן דאמר שמא ימחוק חיישינן למ"ד שמא יקרא לא חיישינן גודא בשטרא לא מיחלף

ולמ"ד שמא יקרא ליחוש שמא ימחוק אלא איכא בינייהו דחייק אטבלא ואפינקס למ"ד שמא ימחוק לא חיישינן למ"ד שמא יקרא חיישינן

ולמ"ד שמא ימחוק ליחוש שמא יקרא וכ"ת טבלא ופינקס בשטרא לא מיחלף והתניא מונה אדם כמה מבפנים וכמה מבחוץ וכמה מנות עתיד להניח לפניהם מכתב שעל גבי הכותל אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס

היכי דמי אילימא דכתיב מיכתב מ"ש הכא ומ"ש הכא אלא לאו דחייק וקתני מכתב שעל גבי הכותל אבל לא מכתב שע"ג טבלא ופינקס

אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי ודקא קשיא לך דרבה דרבה תנאי היא דתניא מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב ר' אחא מתיר מכתב שעל גבי הכותל

היכי דמי אילימא דכתיב מתתא ליחוש שמא ימחוק אלא לאו דכתב ומידלי וש"מ דרבה תנאי היא ש"מ

והני תנאי כהני תנאי דתניא אין רואין במראה בשבת רבי מאיר מתיר במראה הקבוע בכותל

מ"ש הקבוע בכותל דאדהכי והכי מדכר שאינו קבוע נמי אדהכי והכי מדכר

הכא במראה של מתכת עסקינן וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה מפני מה אמרו מראה של מתכת אסורה מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין

תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר (ויקרא יט, ד) אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם:

מפיס אדם עם בניו וכו': עם בניו ועם בני ביתו אין ועם אחר לא מאי טעמא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לווין ופורעין ביו"ט

GEMARA. What is the reason? — R. Bibi said: It is a preventive measure, lest he erase.  Abaye said: It is a preventive measure, lest he read.  Wherein do they differ? — They differ where it is written high up on the wall: according to him who says, Lest he erase, we do not fear; but according to him who says, Lest he read [secular documents], we do fear. Now, as to him who says, 'Lest he erase', let us fear lest he read [secular documents]? Moreover, have we no fear that he may erase?  Surely we learnt: One may not read by the light of a lamp; whereon Rabbah said: Even if it is as high as twice a man's stature, even if it is as high as [the measurement of] two ox-goads, or even as ten houses on top of each other, he must not read?  — Rather they differ where it is written on the wall and is low down: according to him who says, 'Lest he erase', we fear; [but] according to him who says, 'Lest he read [secular documents]', we do not fear, [for] one will not confuse a wall with a document. Now, according to him who says, 'Lest he read [etc.]', let us fear lest he erase? — Rather they differ where it is engraved on a tablet or a board: on the view that it is 'lest he erase', we have no fear; but on the view that it is 'lest he read', we do fear. But according to him who says, lest he erase, let us fear lest he read [etc.]? And should you answer, a tablet or a board cannot be confused with a document, — surely it was taught: A man may count how many shall be within and how many without  and how many portions he is to set before them, from writing on a wall, but not from writing on a tablet or a board. How is it meant? Shall we say that it is indeed written, wherein does one differ from the other? Hence it must surely mean that it is engraved, yet he states, 'from writing on the wall, but not from writing on a tablet or a board'? — Rather [say thus]: In truth [they differ] where it is written high up on the wall, and as for your difficulty about Rabbah's [ruling], [the ruling] of Rabbah is dependent on Tannaim. For it was taught: A man may count his guests and his dainty portions by word of mouth, but not from writing. R. Aha permits [it] from writing on the wall. How is it meant: Shall we say that it is written low down, — then let us fear lest he erase it? Hence it must surely mean that it is written high up, which proves that Rabah's [ruling] is dependent on Tannaim. Now these Tannaim are as the following: For it was taught: One must not look in a mirror on the Sabbath; R. Meir permits [one to look]  in a mirror that is fixed to the wall. Why is one fixed to the wall different? — [Presumably] because in the meanwhile  he will recollect!  then even if it is not fixed, he will recollect? — We treat here of a metal mirror, and [the reason is] in accordance with R. Nahman's [dictum] in Rabbah b. Abbuha's name. For R. Nahman said in Rabbah b. Abbuha's name: Why was it ruled that a metal mirror is forbidden? Because a man usually removes straggling hairs with it. Our Rabbis taught: The writing under a painting or an image  may not be read on the Sabbath. And as for the image itself, one must not look at it even on weekdays, because it is said, Turn ye not unto idols.  How is that taught? — Said R. Hanin: [Its interpretation is,] Turn not unto that conceived in your own minds. A MAN MAY CAST LOTS WITH HIS SONS, etc. Only with his sons and household, but not with strangers:  what is the reason? As Rab Judah said in Samuel's name. For Rab Judah said in Samuel's name: The members of a company who are particular with each other  transgress [the prohibitions of] measure, weight, number, borrowing and repaying on the Festival,