Shabbat — Daf 115b

אילימא תנא קמא דרבי יוסי ודילמא בהא קמיפלגי מר סבר ניתנו לקרות בהן ומר סבר לא ניתנו לקרות בהן אלא רבי יוסי ותנא דגיפטית

ת"ר הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות של שם ומעניינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפים במקומן [הן ואזכרותיהן] מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב בצידן באו והודיעו את רבי ישמעאל והלך רבי ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ושקען בספל של מים ובלשון הזה אמר לו רבי ישמעאל גדול עונש האחרון מן הראשון

בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא היו כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום בלשון הקדש מצילין אותן מפני הדליקה או אין מצילין תיבעי למ"ד מצילין תיבעי למ"ד אין מצילין תיבעי למ"ד אין מצילין הני מילי היכא דכתיבי תרגום ובכל לשון אבל הכא דכתיבי בלשון הקדש מצילין או דילמא אפי' למ"ד מצילין ה"מ היכא דכתיבי בדיו דמיקיים אבל הכא כיון דלא מיקיים לא א"ל אין מצילין והא רב המנונא תנא מצילין א"ל אי תניא תניא מאי תניא אמר רב אשי כדתניא אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו

בעא מיניה רב הונא בר חלוב מרב נחמן ס"ת שאין בו ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסוע הארון מצילין אותה מפני הדליקה או אין מצילין א"ל ותיבעי לך פרשת ויהי בנסוע הארון גופה היכא דחסר פרשת ויהי בנסוע לא קמיבעיא לי דכיון דאית ביה הזכרות אע"ג דלית ביה שמונים וחמש אותיות מצילין כי קא מיבעיא לי ס"ת שאין בו ללקט מאי א"ל אין מצילין

איתיביה תרגום שכתבו מקרא ומקרא שכתבו תרגום וכתב עברית מצילין מפני הדליקה ואצ"ל תרגום שבעזרא ושבדניאל ושבתורה תרגום שבתורה מאי ניהו (בראשית לא, מז) יגר שהדותא ואף על גב דלית בה שמונים וחמש אותיות כי תניא ההיא להשלים

איבעיא להו הני שמונים וחמש אותיות מכונסות או מפוזרות רב הונא אמר מכונסות רב חסדא אמר אפילו מפוזרות מיתיבי ס"ת שבלה אם יש בו ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסוע הארון מצילין ואם לאו אין מצילין תיובתא דרב הונא תרגמה רב חסדא אליבא דרב הונא בתיבות

ת"ר (במדבר י, לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר

Shall we say the first Tanna and R. Jose, — but perhaps they differ in this: one Master holds, It is permitted to read them; while the other holds, It is not permitted to read them?  Rather [they are] R. Jose and the Tanna [who taught the law] about the Egyptian [script]. Our Rabbis taught: Benedictions and amulets, though they contain letters of the [Divine] Name and many passages of the Torah, must not be rescued from a fire but must be burnt where they lie,  they together with their Names. Hence it was said, They who write down Benedictions are as though they burnt a Torah.  It happened that one was once writing in Sidon. R. Ishmael was informed thereof, and he went to question him [about it]. As he was ascending the ladder, he [the writer] became aware of him, [so] he took a sheaf of benedictions and plunged them into a bowl of water. In these words  did R. Ishmael speak to him: The punishment for the latter [deed] is greater than for the former. The Resh Galutha  asked Rabbah son of R. Huna: If they are written with paint [dye], sikra,  gum ink, or calcanthum,  in Hebrew, may they be rescued from a fire or not? This is asked whether on the view that we may save  or that we may not save. It is asked on the view that we may not save: that may be only if they are written in Targum or any [other] language; but here that they are written in Hebrew, we may rescue [them]. Or perhaps even on the view that we may save [them], that is only when they are written in ink, which is lasting; but here, since it [the writing] is not permanent, [we may] not [rescue them]? — We may not save [them], answered he. But R. Hamnuna recited, We may save [them]? — If it was taught, it was taught, replied he.  Where was it taught? — Said R. Ashi, Even as it was taught: The only difference between the [other] Books  and the Megillah  is that the Books can be written in any language, whereas a Megillah must be written in Assyrian,  on a Scroll, and in ink. R. Huna b. Halub asked R. Nahman: A Scroll of the Law in which eighty-five letters cannot be gathered,  such as the section, And it came to pass when the Ark set forward [etc.],  may it be saved from a fire or not? — Said he, Then ask about the section, 'and it came to pass, etc.,'itself!  — If the section, 'And it came to pass, etc.,' is defective [through effacing], I have no problem, for since it contains the Divine Name, even if it does not contain eighty-five letters we must rescue it. My only problem is about a Scroll of the Law wherein [this number] cannot be gathered: what then? We may not save it, he answered. He refuted him: If Targum is written as Mikra,  or Mikra is written in Targum or in Hebrew characters,  they must be saved from a fire, and the Targum in Ezra, Daniel and the Torah [the Pentateuch] go without saying. Now, what is the Targum in the Torah? [The words], Yegar sahadutha;  and though it does not contain eighty-five letters [it must be saved]? — That was taught in respect of completing [the number]. The scholars asked: These eighty-five letters, [must they be] together or [even] scattered? R. Huna said: [They must be] together; R. Hisda said: Even scattered. An objection is raised: If a Scroll of the Law is decayed, if eighty-five letters can be gathered therein, such as the section, 'and it came to pass when the ark set forward etc.,' we must save it; if not, we may not save it. This refutes R. Huna?  — R. Hisda expounded it on the basis of R. Huna's [ruling as referring] to words. Our Rabbis taught: 'And it came to pass when the ark set forward that Moses said, [etc.]': for this section the Holy One, blessed be He, provided signs above and below,  to teach