Shabbat — Daf 108b

אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה ובין מועט ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן לכתחלה לתוך המים או לתוך המלח:

גמ׳ מאי קאמר א"ר יהודה אמר שמואל ה"ק אין עושין מי מלח מרובין אבל עושה הוא מי מלח מועטין:

א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובין בין מועטין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר אמר רב יהודה להתיר מדלא קתני רבי יוסי אוסר א"ל רבה הא מדקתני סיפא ואלו הן מי מלח המותרין מכלל דר' יוסי לאסור אלא אמר רבה לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור

תניא נמי הכי אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גיסטרא אבל עושה הוא מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת אלא אלו ואלו אסורין הן ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה:

(עזין צנון ואתרוג סימן):

תני רבי יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא

למאי עבדי לה א"ר אבהו למורייסא תני רבי יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת אמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא אמינא אפסודי קא מפסידנא ליה דאמר שמואל פוגלא חורפי מעלי כיון דשמענא להא דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי ממלח לא מלחנא טבולי ודאי מטבילנא

תני ר' יהודה בר חביבא אתרוג צנון וביצה אילמלא קליפתן החיצונה אינן יוצאין מבני מעיים לעולם

כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה גברא הוא דלא טבע כשורא טבע אמר ליה אביי לא מיבעיא קאמר לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם בימא דסדום לא טבע למאי נפקא מינה כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום אמר ליה מהו למימשי מהני מיא בשבת א"ל שפיר דמי

מהו למימץ ולמיפתח אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר ר' זירא זימנין א"ל משמיה דרב מתנה וזימנין אמר לה משמיה דמר עוקבא ותרווייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי אמרין חד אמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר וחד אמר רוק תפל [אפילו] על גב העין אסור

תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר מדאמר שמואל שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת דשמיעא ליה ממאן לאו דשמיעא ליה מאבוה וליטעמיך הא דאמר שמואל רוק תפל אפי' ע"ג העין אסור דשמיעא ליה ממאן אילימא דשמיעא ליה מאבוה אלא לוי ולא חדא אמר אלא חדא שמיעא ליה מאבוה וחדא שמיעא ליה מלוי ולא ידעינן הי מאבוה הי מלוי

אמר מר עוקבא אמר שמואל שורה אדם קילורין מע"ש ונותן על גב עיניו בשבת ואינו חושש בר ליואי הוי קאי קמיה דמר עוקבא חזייה דהוה מייץ ופתח אמר ליה כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל שלח ליה שדורי משדרנא לך דלא תימא צר עין אנא אלא הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם תניא נמי הכי אמר רבי מונא משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם

הוא היה אומר יד לעין תיקצץ יד לחוטם תיקצץ יד לפה תיקצץ יד לאוזן תיקצץ יד לחסודה תיקצץ יד לאמה תיקצץ יד לפי טבעת תיקצץ יד

BUT ONE MAY PREPARE SALT WATER AND DIP HIS BREAD INTO IT OR PUT IT INTO A STEW. SAID R. JOSE, BUT THAT IS BRINE, WHETHER [ONE PREPARES] MUCH OR LITTLE?  RATHER THIS IS THE SALT WATER THAT IS PERMITTED: OIL IS FIRST PUT INTO THE WATER  OR INTO THE SALT. GEMARA. What does he [the first Tanna] mean?  Said Rab Judah in Samuel's name, He means this: One may not prepare a large quantity of salt water, but one may prepare a small quantity of salt water. SAID R. JOSE, BUT THAT IS BRINE, WHETHER [ONE PREPARES] MUCH OR LITTLE? The scholars asked: Does R. Jose [mean] to forbid [both] or to permit [both]? — Said Rab Judah: He [means] to permit [both], since it is not stated, R. Jose forbids. Said Rabbah to him: But since the final clause states, RATHER THIS IS THE SALT WATER THAT IS PERMITTED, it follows that R. Jose [means] to forbid [in the first clause]! Rather said Rabbah: He [means] to forbid; and thus did R. Johanan say: He [means] to forbid. It was taught likewise: One may not prepare a large quantity of salt water for putting into preserved vegetables in a mutilated vessel;  but one may prepare a little salt water and eat his bread therewith or put it into a stew. Said R. Jose: Is it just because this is in large quantity and this is in small, that the one is forbidden and the other is permitted? then it will be said, Much work is forbidden but a little work is permitted! Rather both are forbidden, and this is the salt water that is permitted: one puts oil and salt [mixed into water] or oil and water [over salt], but provided that water and salt are not mixed at the outset. [Mnemonic: Strong radish and citron.]  R. Judah b. Habiba recited: We may not prepare strong salt water. What is strong salt water? — Rabbah and R. Joseph b. Abba both say: Such that an egg floats in it. And how much is that? — Said Abaye: Two parts of salt and one part of water. For what is it made? Said R. Abbahu: For muries. R. Judah b. Habiba recited: One may not salt a radish or an egg on the Sabbath.  R. Hezekiah said in Abaye's name: Radish is forbidden, but an egg is permitted. R. Nahman said: Originally I used to salt radish, arguing, I do indeed spoil it, for Samuel said, Sharp radish is [more] beneficial. But when I heard what 'Ulla said when he came,  viz., In the West [Palestine] they salt them slice by slice,  I no longer salt them,  but I certainly do drop them [in salt]. R. Judah b. Habiba recited: A citron, radish, and egg, but for their outer shell,  would never leave the stomach. When R. Dimi came,  he said: No man ever sank in the Lake of Sodom.  R. Joseph observed: Sodom was overturned and the statement about it is topsy-turvy:  No man sank [in it], but a plank did?  Said Abaye to him, He states the more surprising thing.  It is unnecessary [to mention] a plank, seeing that it does not sink in any water; but not even a man, who sinks in all [other] waters of the world, [ever] sank in the Lake of Sodom. What difference does that make? — Even as it once happened that Rabin was walking behind R. Jeremiah by the bank of the Lake of Sodom, [and] he asked him, May one wash with this water on the Sabbath?  — It is well, he replied.  Is it permissible to shut and open [one's eyes]?  I have not heard this, he answered, [but] I have heard something similar; for R. Zera said, at times in R. Mattenah's name, at others in Mar 'Ukba's name, and both [R. Mattenah and Mar 'Ukba] said it in the names of Samuel's father and Levi: one said: [To put] wine into one's eye  is forbidden; [to put it] on the eye, is permitted.  Whilst the other said: [To put] tasteless saliva,  even on the eye, is forbidden. It may be proved that it was Samuel's father who ruled, '[To put] wine into one's eye is forbidden; on the eye, is permitted': for Samuel said: One may soak bread in wine and place it on his eye on the Sabbath. Now, from whom, did he hear this, surely he heard it from his father? — But then on your reasoning, when Samuel said: [To apply] tasteless saliva even on the eye is forbidden; from whom did he hear it? Shall we say that he heard it from his father, — then Levi did not state any one [of these laws]! Hence he [must have] heard one from his father and one from Levi, but we do not know which from his father and which from Levi. Mar 'Ukba said in Samuel's name: One may steep collyrium [an eye salve] on the eve of the Sabbath and place it upon his eyes on the Sabbath without fear.  Bar Lewai was standing before Mar 'Ukba, and saw him opening and shutting [his eyes].  To this extent Mar Samuel certainly did not give permission, he observed to him.  R. Jannai sent [word] to Mar 'Ukba, Send us some of Mar Samuel's eye-salves.  He sent back [word], I do indeed send [them] to you, lest you accuse me of meanness; but thus did Samuel say: A drop of cold water in the morning, and bathing the hands and feet in hot water in the evening, is better than all the eye-salves in the world. It was taught likewise: R. Muna said in R. Judah's name: A drop of cold water in the morning and bathing the hands and feet [in hot water]  in the evening is better than all the eye-salves in the world. He [R. Muna] used to say: If the hand [be put] to the eye, let it be cut off;  the hand to the nose, let it be cut off: the hand to the mouth, let it be cut off; the hand to the ear, let it be cut off; the hand to the vein [opened for blood letting], let it be cut off; the hand to the membrum, let it be cut off; the hand to the anus, let it be cut off; the hand