Sanhedrin — Daf 96b

ומי סליק נבוכד נצר לירושלים והכתיב (מלכים ב כה, ו) ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה ואמר ר' אבהו זו אנטוכיא רב חסדא ורב יצחק בר אבודימי חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו וחד אמר אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו

אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלם שנאמר (תהלים עד, ו) פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון בעי למיהדר אמר מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב

נפקא קלא ואמר שוור בר שוור נבוזראדן שוור דמטא זימנא דמקדשא חריב והיכלא מיקלי פש ליה חד נרגא אתא מחייה בקופא ואיפתח שנאמר (תהלים עד, ה) יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות

הוה קטיל ואזל עד דמטא להיכלא אדליק ביה נורא גבה היכלא דרכו ביה מן שמיא שנאמר (איכה א, טו) גת דרך ה' לבתולת בת יהודה קא זיחא דעתיה נפקא בת קלא ואמרה ליה עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת שנאמר (ישעיהו מז, ב) קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות חטים לא נאמר אלא קמח

חזא דמיה דזכריה דהוה קא רתח אמר להו מאי האי אמרו ליה דם זבחים הוא דאישתפיך אמר להו אייתי ואנסי אי מדמו כסי ולא אידמו אמר להו גלו לי ואי לא סריקנא לכו לבשרייכו במסריקא דפרזלא

אמרו ליה האי כהן ונביא הוא דאינבי להו לישראל בחורבנא דירושלם וקטלוהו אמר להו אנא מפייסנא ליה אייתי רבנן קטיל עילויה ולא נח אייתי דרדקי דבי רב קטיל עילויה ולא נח אייתי פרחי כהונה קטיל עילויה ולא נח עד די קטל עילויה תשעין וארבעה ריבוא ולא נח

קרב לגביה אמר זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים ניחא לך דאיקטלינהו לכולהו מיד נח הרהר תשובה בדעתיה אמר מה הם שלא איבדו אלא נפש אחת כך ההוא גברא מה תיהוי עליה ערק שדר פורטיתא לביתיה ואיתגייר

תנו רבנן נעמן גר תושב היה נבוזר אדן גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים ומאן נינהו שמעיה ואבטליון

מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה היינו דכתיב (ירמיהו נא, ט) רפינו את בבל ולא נרפתה עולא אמר זה נבוכדנצר רבי שמואל בר נחמני אמר אלו נהרות בבל ותרגמה דצינייתא (צרידתא) דבבלאי

אמר עולא עמון ומואב שיבבי בישי דירושלם הוו כיון דשמעינהו לנביאי דקא מיתנבאי לחורבנא דירושלם שלחו לנבוכדנצר פוק ותא אמר מסתפינא דלא ליעבדו לי כדעבדו בקמאי

שלחו ליה (משלי ז, יט) כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה שלח להו בקריבא הוא ואתי שלחו ליה הלך בדרך מרחוק שלח להו אית להו צדיקי דבעו רחמי ומייתו ליה

שלחו ליה (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו ואין כסף אלא צדיקים שנאמר (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים

שלח להו הדרי רשיעי בתשובה ובעו רחמי ומייתו ליה שלחו ליה כבר קבע להן זמן שנאמר (משלי ז, כ) ליום הכסא יבא (לביתו אין כסא אלא זמן שנאמר (תהלים פא, ד) בכסה ליום חגנו שלח להו סיתווא הוא ולא מצינא דאתי מתלגא וממיטרא

שלחו ליה תא אשינא דטורא שנאמר (ישעיהו טז, א) שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון שלח להו אי אתינא לית לי דוכתא דיתיבנא ביה שלחו ליה קברות שלהם מעולין מפלטירין שלך דכתיב (ירמיהו ח, א) בעת ההיא נאום ה' יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלים מקבריהם ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם

אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי אמר ליה מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית ליה א"ל אין דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים

Raba said: Nebuchadnezzar sent Nebuzaradan three hundred mules laden with iron axes that could break iron,  but they were all shattered  on a single gate of Jerusalem, for it is written, And now they attack its gate [lit., 'door'] together: with axes and hammers they smite.  He desired to return, but said, 'I am afraid lest I meet the same fate which befell Sennacherib.'  Thereupon a voice cried out, 'Thou leaper, son of a leaper, leap, Nebuzaradan, for the time has come for the Sanctuary to be destroyed and the Temple burnt.' He had but one axe left, so he went and smote [the gate] with the head thereof, and it opened, as it is written, A man was famous according as he had lifted up axes upon the thick trees.  He hewed down [the Jews] as he proceeded, until he reached the Temple. Upon his setting fire thereto, it sought to rise up, but was trodden down  from Heaven, as it is written, The Lord hath trodden down the virgin daughter of Judah [the Temple] as in a winepress.  His mind was now elated [with his triumph], when a voice came forth from Heaven saying to him, 'Thou hast slain a dead people, thou hast burned a Temple already burned, thou hast ground flour already ground, as it is written, Take the millstones, and grind meal: uncover thy locks, make bare the leg, uncover the thigh, pass over the rivers:'  not 'wheat' but meal is said. [After that] he saw the blood of Zechariah  seething. 'What is this?' cried he. 'It is the blood of sacrifices, which has been spilled,' they answered. 'Then,' said he, 'bring [some animal blood] and I will compare them, to see whether they are alike.' So he slaughtered animals and compared them, but they were dissimilar. 'Disclose [the secret] to me, or if not, I will tear your flesh with iron combs,' he threatened. They replied: 'This is [the blood of] a priest and a prophet, who foretold the destruction of Jerusalem to the Israelites, and they killed him.' 'I,' said he, 'will appease him.' So he brought the scholars and slew them over him,  yet it did not cease [to boil]. He brought schoolchildren and slew them over him, still it did not rest; he brought the young priests and slew them over him, and still it did not rest, until he had slain ninety four thousand, and still it did not rest. Whereupon he approached him and cried out, 'Zechariah, Zechariah, I have destroyed the flower of them: dost thou desire me to massacre them all?' Straightway it rested. Thoughts of repentance came into his mind: if they, who killed one person only, have been so [severely punished], what will be my fate? So he fled, sent his testament to his house, and became a proselyte. Our Rabbis taught: Naaman was a resident alien,  Nebuzaradan was a righteous proselyte,  the descendants of Sisera studied Torah in Jerusalem; the descendants of Sennacherib taught Torah to the multitude: Who were these? — Shemaiah and Abtalion.  The descendants of Haman studied Torah in Benai Berak. The Holy One, blessed be He, purposed to lead the descendants of that wicked man  too under the Wings of the Shechinah,  but the ministering Angels protested before Him, 'Sovereign of the Universe! Shalt Thou bring him under the wings of the Shechinah who laid Thy House in ruins, and burnt Thy Temple?' That is meant by the verse, We would have healed Babylon, but she is not healed.  'Ulla said: This refers to Nebuchadnezzar;  R. Samuel b. Nahmani said: By this are meant the rivers of Babylon  which run along the palm-trees of Babylonia. 'Ulla said: Ammon and Moab were evil neighbours of Jerusalem. As soon as they heard the prophets predicting the destruction of Jerusalem, they sent to Nebuchadnezzar, 'Leave [thy country] and come hither.' He replied, 'I am afraid lest I be treated as my predecessors. Thereupon they sent word, 'For the man is not at home;  and 'man' refers only to the Holy One, blessed be He, as it is written, The Lord is a man of war.  He sent answer, 'But he may be near, to which they returned, 'He hath gone a long journey.'  He again sent word: 'They have among them righteous men who may pray to Him and bring Him back.' They answered, 'He hath taken a bag of money with him;'  and 'money' refers to none but the righteous, as it is written, So I bought her to me for fifteen pieces of silver, and for an homer of barley, and an half homer of barley.  He sent back: 'The wicked may repent, pray for mercy, and bring Him back.' They answered, 'He hath already fixed a time for them,'  as it is written, And will come home at the day appointed [ha-kese]  and 'kese' can only refer to time, as it is written, in the time appointed [ba-kese] on our solemn feast day.  He then sent word, 'It is winter, and I cannot come on account of the approaching snows and rains.' They replied, 'Come by way of the mountains, [which will protect you];'  as it is written, Send ye a messenger to the ruler of the earth [i.e., Nebuchadnezzar] [that he may come] by way of the rocks [i.e., mountains] to the wilderness, [unto the mount of the daughter of Zion].  He sent back, 'If I come, I have no place for encamping.'  They replied, 'Their graveyards are better than thy palaces'; as it is written, At that time, saith the Lord, they shall bring out the bones of the King of Judah, and the bones of his princes, and the bones of the priests, and the bones of the prophets, and the bones of the inhabitants of Jerusalem, out of their graves: And they shall spread them before the sun, and the moon, and all the host of heaven, whom they have loved, and whom they have served, and after whom they have walked. R. Nahman said to R. Isaac: 'Have you heard when Bar Nafle  will come?' 'Who is Bar Nafle?' he asked. 'Messiah,' he answered, 'Do you call Messiah Bar Nafle?' — 'Even so,' he rejoined, 'as it is written, in that day I will raise up