Sanhedrin — Daf 81b

אמר ליה אדא ברי בתרי קטלי קטלת ליה:

מתני׳ מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת:

גמ׳ משום דלקה ושנה ב"ד כונסין אותו לכיפה אמר ר' ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש הכא במלקיות של כריתות עסקינן דגברא בר קטלא הוא וקרובי הוא דלא מיקרב קטליה וכיון דקא מוותר לה נפשיה מקרבינן ליה לקטליה עילויה

א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא תא אסברא לך במלקיות של כרת אחת אבל של שתים ושל שלש כריתות איסורי הוא דקא טעים ולא מוותר כולי האי:

מי שלקה ושנה: שנה אע"ג דלא שילש לימא מתני' דלא כרשב"ג דאי רשב"ג הא אמר עד תלת זימני לא הויא חזקה

אמר רבינא אפילו תימא רשב"ג קסבר עבירות מחזיקות

מיתיבי עבר עבירה שיש בה מלקות פעם ראשונה ושניה מלקין אותו ושלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר אף בשלישית מלקין אותו ברביעית כונסין אותו לכיפה מאי לאו דכולי עלמא מלקיות מחזיקות ובפלוגתא דרבי ורשב"ג קמיפלגי

לא דכולי עלמא אית להו דרשב"ג והכא בהא קא מיפלגי דמר סבר עבירות מחזיקות ומר סבר מלקיות מחזיקות

והדתניא התרו בו ושתק התרו בו והרכין ראשו פעם ראשונה ושניה מתרין בו שלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר אף בשלישית מתרין בו ברביעית כונסין אותו לכיפה

והתם מלקות ליכא במאי קמיפלגי אמר רבינא בכיפה צריכה התראה קמיפלגי

ומאי כיפה אמר רב יהודה מלא קומתו והיכא רמיזא אמר ריש לקיש (תהלים לד, כב) תמותת רשע רעה

ואמר ריש לקיש מאי דכתיב (קהלת ט, יב) כי [גם] לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה מאי מצודה רעה אמר ר"ל חכה:

מתני׳ ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו (ישעיהו ל, כ) לחם צר ומים לחץ:

גמ׳ מנא ידעינן אמר רב בעדות מיוחדת ושמואל אמר שלא בהתראה

ורב חסדא אמר אבימי כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש בחקירות כדתנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים:

ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ: מאי שנא הכא דקתני נותנין לו לחם צר ומים לחץ ומאי שנא התם דקתני מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת אמר רב ששת אידי ואידי נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו והדר מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת:

מתני׳ הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית קנאין פוגעין בו כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לב"ד אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין זר ששמש במקדש רבי עקיבא אומר בחנק וחכ"א בידי שמים:

גמ׳ מאי קסוה אמר רב יהודה כלי שרת וכן הוא אומר (במדבר ד, ז) ואת קשות הנסך והיכא רמיזא (במדבר ד, כ) ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו:

והמקלל בקוסם: תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרי יכהו קוסם לו ולקונו ולמקנו:

והבועל ארמית: בעא מיניה רב כהנא מרב

MISHNAH. HE WHO WAS TWICE FLAGELLATED [FOR TWO TRANSGRESSIONS, AND THEN SINNED AGAIN,] IS PLACED BY BETH DIN IN A CELL AND FED WITH BARLEY BREAD, UNTIL HIS STOMACH BURSTS. GEMARA. Because he has been twice flagellated Beth din places him in a cell?  — R. Jeremiah answered in the name of Resh Lakish: The reference is to flagellation for an offence punishable by extinction,  so that he is already liable to death [at the hand of God], but the time of his death has not yet come: since, however, he abandoned himself [to sin, by transgressing a third time], we hasten his death. R. Jacob said to R. Jeremiah b. Tahlifa: 'Come, I will interpret it to you. This treats of flagellation for one sin involving extinction [which was twice repeated]: but [if he committed]two or three different sins each involving extinction, It may merely be his desire to experience sin, and not a complete abandonment thereto.' ONE WHO WAS TWICE FLAGELLATED. Twice, though not thrice; shall we say that the Mishnah does not agree with R. Simeon b. Gamaliel? For if it did, does he not maintain, There is no presumption until a thing has happened three times?  — Rabina said: It may agree even with R. Simeon b. Gamaliel: The Mishnah is of the opinion that transgressions afford a basis for presumption. An objection was raised: If one committed an offence involving flagellation, the first and second time he is flagellated; on the third occasion he is placed in a cell. Abba Saul said: Even on the third occasion he is flagellated; but on the fourth, he is placed in a cell.  Now presumably, both agree that flagellation affords a basis for presumption, and they differ on the lines of Rabbi and R. Simeon b. Gamaliel?  — No. Both agree with R. Simeon b. Gamaliel, but they differ on this question: One Master  holds that transgression affords a basis for presumption, the other Master,  that only flagellation affords it. But what of the following that has been taught, viz.: If he [the transgressor] was warned [of his liability to flagellation], but remained silent, or warned and nodded his head, — the first and second time he is to be warned, but on the third occasion he is placed in a cell. Abba Saul said: The third time too he is warned, but on the fourth, he is placed in a cell.  Now there he is not flagellated:  wherein then do they differ? — Rabina said: They differ as to whether one must be warned of the cell. And what was the form of the cell? — Rab Judah said: A chamber of his [the transgressor's] full height. And where is it alluded to?  — Resh Lakish quoted: Evil shall slay the wicked.  Resh Lakish also said: What is meant by, For man also knoweth not his time, as the fishes that are taken in an evil trap;  what is 'an evil trap'? — Resh Lakish said: A hook. MISHNAH. ONE WHO COMMITS MURDER WITHOUT WITNESSES IS PLACED IN A CELL AND [FORCIBLY] FED WITH BREAD OF ADVERSITY AND WATER OF AFFLICTION'. GEMARA. How do we know [that he committed murder]? — Rab said: On a 'disjoined' evidence.  Samuel said: Without a warning.  R. Hisda said in Abimi's name: Through witnesses who were disproved as to the minor circumstances [of the crime], but not on the vital points.  As we learned: It once happened that Ben Zakkai examined [the witnesses] as to the stalks of the figs. AND FED 'BREAD OF ADVERSITY AND WATER OF AFFLICTION'. Why does this Mishnah teach, AND FED WITH BREAD OF ADVERSITY AND WATER OF AFFLICTION', whilst the former teaches, HE IS PLACED BY BETH DIN IN A CELL AND FED WITH BARLEY BREAD UNTIL HIS STOMACH BURSTS? — R. Shesheth answered: In both cases he is fed with 'bread of adversity and water of affliction' for his intestines to shrink [thus blocking the passage], and then he is fed with barley bread until his stomach bursts. MISHNAH. IF ONE STEALS THE KISWAH,  OR CURSES BY ENCHANTMENT, OR COHABITS WITH A HEATHEN [LIT. SYRIAN] WOMAN, HE IS PUNISHED BY ZEALOTS.  IF A PRIEST PERFORMED THE TEMPLE SERVICE WHILST UNCLEAN, HIS BROTHER PRIESTS DO NOT CHARGE HIM THEREWITH AT BETH DIN, BUT THE YOUNG PRIESTS TAKE HIM OUT OF THE TEMPLE COURT AND SPLIT HIS SKULL WITH CLUBS. A LAYMAN WHO PERFORMED THE SERVICE IN THE TEMPLE, R. AKIBA SAID: HE IS STRANGLED; THE SAGES SAY: [HIS DEATH IS] AT THE HANDS OF HEAVEN. GEMARA. What is kiswah? — Rab Judah answered: The service vessels [of the Temple]; and thus it is said, And the vessels [Kesoth]  of libation.  And where is this alluded to?  That they come not to see how the holy things are stolen,  lest they [the purloiners] die. OR CURSES BY ENCHANTMENT. R. Joseph learned, [He curses thus:] May the charm [the idol] slay its enchanter.  The Rabbis, others say, Rabbah b. Mari, say: [He curses:] May the charm slay him [his enemy], his Master and his Provider, etc. OR COHABITS WITH A HEATHEN WOMAN. R. Kahana propounded a problem to Rab: