Sanhedrin — Daf 73b

משום דהאי לאו אורחיה הוא והא קא פגים לה אבל שאר עריות דאורחייהו ולא נפיש פיגמייהו אימא לא כתב רחמנא חטא

ואי כתב רחמנא חטא הוה אמינא אפילו חייבי לאוין כתב רחמנא מות

ואי כתב רחמנא מות הוה אמינא חייבי מיתות בית דין אין חייבי כריתות לא כתב רחמנא חטא

ולכתוב רחמנא חטא מות ולא בעי נער ונערה אין ה"נ ואלא נער נערה חד למעוטי עובד עבודת כוכבים וחד למעוטי בהמה ושבת

ולר"ש בן יוחי דאמר עובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו למה לי חד למעוטי בהמה וחד למעוטי שבת

סד"א תיתי שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים

ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים מאי איכא למימר חד מיעוט למעוטי בהמה ואידך איידי דכתב רחמנא נער כתב נמי נערה:

רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה: במאי קמיפלגי

אמר רבא במקפדת על פיגמה ומניחתו שלא יהרגנה רבנן סברי אפיגמה קפיד רחמנא והרי מקפדת על פיגמה ורבי יהודה האי דקאמר רחמנא קטליה משום דמסרה נפשה לקטלא הא לא מסרה נפשה לקטלא

אמר ליה רב פפא לאביי אלמנה לכהן גדול נמי קא פגים לה אמר ליה אפיגמה רבה קפיד רחמנא אפיגמה זוטא לא קפיד רחמנא:

חטא אלו חייבי כריתות: ורמינהו ואלו נערות שיש להן קנס הבא על אחותו

אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא משעת העראה דפגמה איפטר לה מקטלא ממונא לא משלם עד גמר ביאה

הניחא למאן דאמר העראה זו נשיקה אלא למ"ד העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר

אלא אמר רב חסדא כגון שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה

רבא אמר במניחתו שלא יהרגנה ור' יהודה היא

'R. Judah said: The same applies if she said [to her rescuer] "Let him be", lest he slay her.' In which case do they  differ? — Raba said: when she objects to dishonour, yet permits him, so that he should not slay her. The Rabbis maintain, The Divine Law was insistent for her honour, and since she too is particular about it. [her pursuer may be slain]. But R. Judah maintains that the reason that the Divine Law decreed that he should be slain is because she is prepared to give her own life [rather than be violated]; but this one is not prepared to do so. R. Papa said to Abaye: But does not a High Priest dishonour a widow?  — He replied, The Divine Law sought to protect her from great dishonour, but not from little dishonour. 'Sin — refers to women forbidden on pain of extinction. The Scholars objected: [We learnt,] Fine is imposed for the violation of the following maidens:  he who outrages his sister.  — The Rabbis explained this before R. Hisda: Once he has committed the first stage, thereby dishonouring her, he may no longer be slain;  whereas monetary liability is not contracted until the completion of cohabitation.  Now, this agrees with the view that the first stage [which dishonours her] is contact with her sexual organ; but on the view that the first stage is the insertion of the membrum, what can you say?  But R. Hisda answered thus: This refers to unnatural followed by natural cohabitation.  Raba said: This applies where she allows him [to have his will] so that he shall not slay her, and is based on the ruling of R. Judah.